"דלקת בשורש כף היד" היא אחת האבחנות שאנשים נותנים לעצמם הכי מהר.

כואב בזמן עבודה עם עכבר, באימון, בשכיבות סמיכה, בהרמת תינוק, בסיבוב מפתח או אפילו בפתיחת בקבוק – והמסקנה היא מיד:

"יש לי דלקת בשורש כף היד."

אבל כאן חשוב לעשות סדר.

כאב בשורש כף היד אינו אבחנה, וגם המילה "דלקת" אינה מסבירה בהכרח מה כואב.

שורש כף היד הוא אזור מורכב מאוד המכיל עצמות קטנות, מפרקים, רצועות, גידים, מעטפות גידים ועצבים. כאב באזור יכול להיות קשור לגיד או למעטפת שלו, אבל גם לרצועה, למפרק, ל־TFCC, לשבר, לעצב או למחלה דלקתית מערכתית.

לכן השאלה הראשונה אינה רק:

"איך מורידים את הדלקת?"

אלא:

"מה מקור הכאב ולמה הוא התחיל?"

מה יש בכלל בשורש כף היד?

שורש כף היד מורכב משמונה עצמות קרפליות קטנות שמתחברות לעצמות האמה ולבסיס כף היד.

סביבן עוברים גידים רבים שמפעילים את האצבעות ואת שורש כף היד, רצועות שמייצבות את המפרקים, עצבים וכלי דם.

בצד האגודל עוברים בין היתר הגידים Abductor Pollicis Longus ו־Extensor Pollicis Brevis, הקשורים למצב מוכר בשם De Quervain Tenosynovitis.

בצד הזרת נמצאים מבנים אחרים, כולל גיד ECU ומבנה חשוב בשם TFCC – Triangular Fibrocartilage Complex.

במרכז שורש כף היד עובר גם ה־Median Nerve בתוך התעלה הקרפלית.

כלומר, שני אנשים יכולים להצביע על "שורש כף היד" – ולסבול משתי בעיות שונות לחלוטין.

אז מהי בעצם "דלקת בשורש כף היד"?

אין מחלה אחת בשם הזה.

לעיתים הכוונה היא ל־Tenosynovitis, כלומר תהליך הקשור למעטפת הגיד.

לעיתים מדובר ב־Tendinopathy – מצב שבו הגיד כואב ומתקשה להתמודד עם העומס המוטל עליו.

לעיתים קיימת Arthritis – דלקת או מחלה מפרקית.

ולפעמים בכלל אין עדות לכך שתהליך דלקתי הוא ההסבר המרכזי לכאב.

זו הסיבה שהמילה "דלקת" יכולה לפעמים להטעות.

היא גורמת לאדם לחשוב שהפתרון היחיד הוא:

מנוחה, קרח, כדורים או ניסיון "להוריד את הדלקת".

אבל אם הבעיה קשורה גם ליכולת של הרקמה להתמודד עם עומס, נצטרך בסופו של דבר להחזיר לה בהדרגה את היכולת לשאת עומס.

למה שורש כף היד מתחיל לכאוב?

לפעמים יש אירוע ברור: נפילה על היד, מכה, סיבוב חד או אימון שבו הופיע כאב.

במקרים אחרים הכאב מתפתח בהדרגה.

ייתכן שהתחלתם להתאמן יותר, הוספתם שכיבות סמיכה, Bench Press, Front Squat או עבודה על הידיים. ייתכן שהתחלתם לעבוד שעות ארוכות יותר עם הידיים או לבצע פעולה חדשה שחוזרת פעמים רבות ביום.

אבל חשוב לא ליפול למלכודת של:

"עשיתי פעולה הרבה פעמים ולכן יש לי דלקת."

הקשר בין פעילות חוזרת לבין כאב אינו תמיד פשוט, והגורם יכול להיות שונה מאדם לאדם.

השאלה החשובה היא האם היה שינוי בדרישות שהיד צריכה להתמודד איתן, ומה עוד מופיע יחד עם הכאב.

איפה בדיוק כואב? המיקום יכול לתת רמז

המיקום לא נותן אבחנה לבדו, אבל הוא יכול לעזור מאוד.

כאב בצד של האגודל

אחת האפשרויות היא De Quervain Tenosynovitis.

במצב הזה קיימת בעיה באזור מעטפת הגידים של APL ו־EPB בצד הרדיאלי של שורש כף היד. הכאב יכול להופיע בהרמת חפצים, אחיזה, תנועת האגודל ופעולות מסוימות של שורש כף היד.

כאב בצד של הזרת

כאן צריך לחשוב על מבנים אחרים.

TFCC, גיד ECU ומבנים נוספים בצד האולנרי של שורש כף היד יכולים להיות רלוונטיים.

כאב שמופיע במיוחד בסיבוב, אחיזה, נשיאת משקל דרך היד או לאחר טראומה דורש הערכה לפי ההקשר.

כאב במרכז שורש כף היד

גם כאן האפשרויות רבות: גידים, מפרקים, רצועות ומבנים נוספים.

אם קיימים גם נימול או עקצוץ באצבעות, צריך לחשוב גם על מעורבות עצבית ולא להניח שמדובר ב"דלקת בגיד".

De Quervain – אחת ה"דלקות" המוכרות באזור

De Quervain הוא מצב שכיח יחסית בצד האגודל של שורש כף היד.

הוא מתבטא בדרך כלל בכאב באזור בסיס האגודל ושורש כף היד, ולעיתים בפעולות הכוללות אחיזה ותנועה של האגודל.

אבל גם כאן כדאי להימנע מהסבר פשוט מדי של:

"השתמשת יותר מדי בטלפון והגיד נהיה מודלק."

האבחנה היא קלינית ומתבססת על הסיפור, מיקום התסמינים והבדיקה.

סקירה שיטתית ו־Network Meta-analysis שפורסמה ב־JAMA Network Open ב־2023 כללה 30 מחקרים ו־1,663 מטופלים. החוקרים מצאו שהזרקת קורטיקוסטרואידים, בשילוב תקופה קצרה של Thumb Spica Immobilization, הייתה בין האפשרויות בעלות הראיות הטובות יותר לטיפול ב־De Quervain. (פאבמד)

זו נקודה חשובה: כאשר באמת מדובר ב־De Quervain, קיימות אפשרויות טיפול רפואיות מבוססות – ולא צריך להסתפק חודשים ב"למרוח משהו ולחכות".

ומה לגבי כאב לאחר אימון?

שורש כף היד יכול לקבל עומס משמעותי באימון.

שכיבות סמיכה, Bench Press, Front Squat, Handstand, Dips ותרגילים נוספים יכולים לדרוש טווח תנועה וכוח משמעותיים.

זה לא אומר שהתרגילים האלה "הורסים את שורש כף היד".

לפעמים פשוט קיימת כרגע אי־התאמה בין העומס לבין היכולת.

לדוגמה, אדם שלא ביצע שכיבות סמיכה במשך שנה ומתחיל פתאום לבצע עשרות חזרות מדי יום יכול לפתח כאב.

במקרה כזה לא חייבים לבחור בין:

להמשיך להתאמן בדיוק אותו דבר למרות הכאב

לבין

להפסיק להשתמש ביד לחלוטין.

לעיתים אפשר לשנות זמנית עומס, נפח, טווח או וריאציה.

כאב בשכיבות סמיכה – האם שורש כף היד "חלש"?

לא בהכרח.

בשכיבת סמיכה רגילה שורש כף היד נמצא בדרך כלל ב־Extension משמעותי ונושא חלק ממשקל הגוף.

אם הטווח הזה רגיש כרגע, אפשר לעיתים לשנות את הדרישה.

לדוגמה, לבצע שכיבות סמיכה על ידיות, משקולות יציבות או משטח מוגבה יכול לשנות את זווית שורש כף היד.

המטרה אינה בהכרח להימנע מ־Extension לנצח.

אם אנחנו רוצים לחזור לשכיבות סמיכה רגילות, אפשר בהמשך לבנות בהדרגה מחדש את הסבילות לטווח ולעומס.

האם עבודה מול מחשב גורמת לדלקת בשורש כף היד?

עבודה ממושכת יכולה בהחלט להיות קשורה לתסמינים אצל חלק מהאנשים, במיוחד כאשר קיימת חשיפה ארוכה ללא שינוי תנוחה או כשהעבודה דורשת פעולות חוזרות רבות.

אבל לא נכון לומר שכל מי שעובד עם עכבר מפתח "דלקת".

אם הכאב מופיע במהלך יום העבודה, כדאי לבדוק את התמונה הרחבה: כמה שעות עובדים, מה גובה השולחן, איך היד מונחת, כמה הפסקות יש והאם קיימות פעילויות נוספות שמעמיסות על אותו אזור.

ארגונומיה יכולה לעזור – אבל היא אינה טיפול קסם.

מיתוס: "אם יש דלקת אסור להזיז"

לא באופן גורף.

אם הייתה פציעה משמעותית, שבר או מצב רפואי שבו נדרשת הגבלה – זה כמובן סיפור אחר.

אבל בכאבים הדרגתיים רבים, מנוחה מוחלטת למשך שבועות אינה בהכרח הפתרון.

לפעמים הורדת עומס זמנית יכולה לעזור להרגיע תסמינים.

לאחר מכן צריך להבין איך מחזירים את היד בהדרגה לפעילות.

המטרה אינה ליצור שורש כף יד שאף פעם לא מקבל עומס.

המטרה היא לבנות שורש כף יד שמסוגל להתמודד עם העומס שאתם צריכים ממנו.

מיתוס: "אם כואב צריך למתוח"

לא תמיד.

אם מדובר בגיד או במעטפת גיד רגישה, מתיחה אגרסיבית יכולה אפילו להגביר את התסמינים.

מתיחה יכולה להיות כלי אם היא נסבלת ומתאימה למצב, אבל אין כלל שאומר:

כאב = שריר קצר = צריך למתוח.

במיוחד בשורש כף היד, שבו קיימים כל כך הרבה מבנים באזור קטן, לא כדאי להניח שהתחושה נובעת מ"קיצור".

מיתוס: "עיסוי עמוק יוציא את הדלקת"

עיסוי או טיפול ברקמות רכות יכולים להקל על כאב אצל חלק מהאנשים.

אבל אין מנגנון שבו אנחנו לוחצים על שורש כף היד ו"מוציאים ממנו את הדלקת".

אם מדובר ב־Tenosynovitis, Tendinopathy או בעיה אחרת, טיפול פסיבי יכול לכל היותר להיות חלק מהתהליך.

הקלה בכאב אינה בהכרח שינוי בגורם לבעיה.

ומה לגבי סד לשורש כף היד?

גם כאן – תלוי באבחנה.

בסיטואציות מסוימות סד יכול להיות שימושי מאוד.

ב־De Quervain, למשל, קיימות ראיות לכך ששילוב Thumb Spica למשך תקופה קצרה יחד עם הזרקת קורטיקוסטרואידים יכול לשפר תוצאות. במטא־אנליזה מ־2023, התוספת של קיבוע למשך 3–4 שבועות הייתה קשורה לשיפור תפקודי סטטיסטי, אם כי החוקרים ציינו שההבדל לא הגיע לסף של משמעות קלינית. (פאבמד)

אבל זה לא אומר שכל כאב בשורש כף היד צריך סד.

קיבוע ממושך ללא סיבה ברורה יכול גם להפחית שימוש ותנועה שלא לצורך.

האם זריקת קורטיזון יכולה לעזור?

במצבים מסוימים כן.

הדוגמה החזקה יחסית היא שוב De Quervain.

ה־Network Meta-analysis מ־JAMA Network Open מצא שטיפולים שכללו Corticosteroid Injection היו בין האפשרויות היעילות יותר, כאשר הזרקה מונחית אולטרסאונד דורגה גבוה במיוחד מבחינת כאב. החוקרים הציעו לשקול הזרקה ולאחריה 3–4 שבועות של Thumb Spica כאפשרות קו ראשון ל־De Quervain. (פאבמד)

אבל זריקה היא החלטה רפואית.

והיא אינה טיפול כללי לכל אדם שאומר:

"יש לי דלקת בשורש כף היד."

האם תרופות נוגדות דלקת עוזרות?

NSAIDs יכולים לשמש להקלה על כאב במצבים מסוימים, אבל התאמת תרופה תלויה באדם, ברקע הרפואי ובתרופות נוספות שהוא נוטל.

לכן לא נכון לתת המלצה תרופתית גורפת דרך מאמר.

גם אם תרופה מפחיתה כאב, עדיין חשוב להבין מדוע התסמינים הופיעו ומה צריך להשתנות כדי לחזור לתפקוד.

מתי כדאי להיבדק?

אם הכאב נמשך, חוזר בכל פעם שאתם מנסים לחזור לפעילות או מתחיל להגביל עבודה, אימון, אחיזה או פעולות יומיומיות – כדאי לבצע הערכה.

כדאי להיבדק גם אם קיימים נפיחות משמעותית, ירידה בכוח, קליקים כואבים, תחושת חוסר יציבות, נימול או עקצוץ.

אם הייתה נפילה על היד והכאב התחיל מיד לאחר מכן – צריך להתייחס לזה אחרת לחלוטין מכאב שהתחיל בהדרגה אחרי חודש של אימונים.

במיוחד לאחר נפילה, כאב באזור האגודל/Scaphoid אינו משהו שכדאי להניח שהוא "רק דלקת".

סימני אזהרה ומתי נדרשת פנייה רפואית

פנייה רפואית חשובה לאחר טראומה משמעותית כאשר קיימים עיוות, נפיחות גדולה, חוסר יכולת להשתמש ביד או חשד לשבר.

גם שורש כף יד חם, אדום ונפוח יחד עם חום או הרגשה כללית רעה דורש בירור רפואי.

נימול משמעותי או מתגבר, חולשה חדשה ביד או באצבעות ושינוי משמעותי בתחושה מצדיקים הערכה.

חתך משמעותי באזור שורש כף היד עם אובדן יכולת להזיז אצבע או ירידה בתחושה דורש כמובן טיפול רפואי.

האם צריך צילום, אולטרסאונד או MRI?

לא לכל כאב בשורש כף היד צריך הדמיה.

כאשר מדובר בכאב כרוני ביד או בשורש כף היד ויש צורך בהדמיה, ה־American College of Radiology מדרג צילום רגיל כבדיקת ההדמיה הראשונית המתאימה בדרך כלל. (AcSearch)

אם הצילום אינו מסביר את התסמינים והחשד הוא לפגיעה בגיד, Tenosynovitis או פתולוגיה אחרת של הגידים, ACR מדרג אולטרסאונד ו־MRI ללא חומר ניגוד כבדיקות מתאימות בדרך כלל. (AcSearch)

לעומת זאת, בחשד לפגיעה תוך־מפרקית או ברצועות, סוג ההדמיה המתאים יכול להיות שונה.

ולכן השאלה אינה:

"MRI או אולטרסאונד – מה יותר טוב?"

אלא:

"מה אנחנו חושדים שיש, ואיזו בדיקה יכולה לענות על השאלה?"

איך נראה תהליך השיקום?

קודם צריך להבין את האבחנה ואת הדרישות של האדם.

אם מדובר בבעיה הדרגתית הקשורה לעומס, לעיתים מתחילים בשינוי זמני של הפעולות שמעוררות כאב משמעותי.

בהמשך ניתן לעבוד על טווחי תנועה, כוח של מכופפי ומיישרי שורש כף היד, Pronation ו־Supination, אחיזה ויכולת לשאת משקל דרך היד – בהתאם למצב.

ההתקדמות צריכה להיות ספציפית.

אדם שרוצה לחזור להקליד אינו צריך אותן דרישות כמו מתעמל שרוצה לבצע Handstand.

מתאמן שרוצה לחזור ל־Bench Press אינו צריך בדיוק אותה תוכנית כמו טניסאי.

והורה שכואב לו להרים את התינוק צריך להיות מסוגל בסוף לאחוז ולהרים, לא רק לבצע תרגיל עם גומייה בחדר טיפול.

האם צריך לחזק את שורש כף היד?

במקרים רבים, כחלק משיקום – כן.

אבל "לחזק" אינו אומר להתחיל מיד עם משקל כבד.

אפשר להתחיל מעומסים נמוכים שהאזור מסוגל לסבול ולהתקדם בהדרגה.

בהתאם למקרה אפשר לעבוד על Flexion ו־Extension, סטייה רדיאלית ואולנרית, Pronation/Supination, Grip ועבודה נושאת משקל.

התרגילים צריכים לשרת את המטרה.

אם אתם רוצים לחזור לשכיבות סמיכה, בסופו של דבר צריך להחזיר גם יכולת לשאת משקל דרך כף היד.

משהו שהרבה אנשים לא יודעים

המקום שבו כואב בשורש כף היד משנה מאוד את רשימת האפשרויות.

כאב בצד האגודל אינו אותו דבר כמו כאב בצד הזרת.

כאב עם נימול אינו אותו דבר כמו כאב בזמן אחיזה.

וכאב שהתחיל לאחר נפילה אינו אותו דבר כמו כאב שהתחיל בהדרגה בזמן עבודה.

זו בדיוק הסיבה שהאבחנה:

"דלקת בשורש כף היד"

לעיתים פשוט רחבה מדי.

וגם מבחינת הדמיה אין בדיקה אחת שמתאימה לכולם: ACR ממליץ על בחירת ההדמיה לפי התמונה הקלינית והמבנה החשוד. (AcSearch)

מה אפשר לעשות בבית?

אם לא הייתה טראומה משמעותית ואין סימני אזהרה, נסו קודם לזהות מה מעורר את התסמינים.

אם התחלתם לאחרונה לבצע הרבה שכיבות סמיכה, אין צורך לבדוק עשרים פעם ביום אם עדיין כואב בשכיבת סמיכה.

אפשר להפחית זמנית את הנפח או לשנות את זווית שורש כף היד.

אם העבודה גורמת לכאב, נסו לשנות תנוחה, לגוון משימות ולעשות הפסקות קצרות במקום להישאר שעות באותה תנוחה.

שמרו ככל האפשר על תנועה נוחה של היד והאצבעות.

אם תרגילי כוח קלים נסבלים היטב, ניתן לבנות מהם בהדרגה עומס.

אבל אם כל ניסיון גורם להחמרה משמעותית, אם קיימת נפיחות או אם אינכם יודעים בכלל מה מקור הכאב – כדאי קודם להיבדק.

איך אנחנו ניגשים לכאב בשורש כף היד ב־Recovery Center?

כשמגיע אלינו אדם שאומר:

"יש לי דלקת בשורש כף היד"

אנחנו לא מתחילים מהנחה שבאמת קיימת דלקת.

קודם נרצה להבין איפה בדיוק כואב, איך הכאב התחיל, האם הייתה טראומה, אילו פעולות מחמירות אותו והאם קיימים נימול, חולשה, נפיחות או שינוי בתחושה.

בהמשך ניתן להעריך טווחי תנועה, כוח, אחיזה, תנועת האגודל והאצבעות והיכולת של שורש כף היד להתמודד עם עומס.

אם האדם מתאמן, נרצה לראות גם את הפעולה שמפריעה לו: שכיבת סמיכה, Bench Press, Front Squat, אחיזה במשקולות או פעילות אחרת.

תהליך השיקום יכול לכלול התאמת עומסים, תנועה, חיזוק, שיפור יכולת האחיזה וחזרה הדרגתית לנשיאת משקל ולפעילות.

במקרים המתאימים ובהתאם להכשרה ולתחום העיסוק ניתן לשלב טיפול ידני, עבודה על רקמות רכות, דיקור מערבי וטכניקות אוסטאופתיות ככלים נלווים להפחתת תסמינים ולשיפור התנועה.

ואם עולה חשד לשבר, פגיעה משמעותית ברצועה או בגיד, בעיה עצבית, מחלה מפרקית או מצב שדורש הדמיה – מפנים להמשך בירור רפואי.

המטרה אינה רק "להוריד את הדלקת".

המטרה היא להבין מה באמת מגביל את היד ולבנות מחדש את היכולת שלה להתמודד עם הפעולות שאתם צריכים לבצע.

שאלות נפוצות

איך יודעים אם באמת יש דלקת בשורש כף היד?
אי אפשר לדעת לפי כאב בלבד. צריך להבין את המיקום, מנגנון ההופעה והתסמינים הנלווים ולעיתים לבצע בדיקה והדמיה בהתאם לחשד.

כאב בצד האגודל הוא De Quervain?
זו אפשרות שכיחה, אבל לא כל כאב בצד האגודל הוא De Quervain. האבחנה צריכה להתאים לסיפור ולבדיקה.

צריך להפסיק להתאמן?
לא תמיד. לעיתים ניתן לשנות זמנית עומס, טווח, נפח או תרגיל ולהמשיך בפעילות נסבלת.

סד יכול לעזור?
כן, במצבים מסוימים. ב־De Quervain קיימות ראיות לשימוש קצר ב־Thumb Spica כחלק מטיפול מתאים. (פאבמד)

צריך MRI?
לא באופן אוטומטי. בכאב כרוני שבו נדרשת הדמיה, צילום הוא בדרך כלל הבדיקה הראשונית; בחשד לפתולוגיית גידים לאחר צילום לא מספק, אולטרסאונד או MRI יכולים להיות מתאימים. (AcSearch)

אפשר לחזק כשעדיין קצת כואב?
לעיתים כן. לא קיים כלל שכל תרגיל חייב להתבצע באפס כאב, אבל העומס צריך להתאים לאבחנה, לעוצמת התסמינים ולתגובה לאחר הפעילות.

לסיכום

המונח "דלקת בשורש כף היד" יכול לתאר הרבה מאוד מצבים – ולעיתים הוא בכלל אינו האבחנה הנכונה.

הכאב יכול להגיע מגיד או ממעטפת גיד, אבל גם ממפרק, רצועה, TFCC, עצב או פציעה טראומטית.

לכן:

לא כל כאב הוא דלקת.
לא כל כאב דורש מנוחה מוחלטת.
לא כל כאב צריך MRI.
ולא כל "דלקת" נפתרת באמצעות עיסוי או קרח.

במצבים הדרגתיים רבים, ניהול עומסים וחזרה מדורגת לתנועה ולכוח הם חלק חשוב מהדרך חזרה לתפקוד.

ובמצבים כמו De Quervain קיימים גם טיפולים רפואיים בעלי תמיכה מחקרית טובה יחסית, ולכן אבחנה נכונה משנה את דרך הטיפול. (פאבמד)

במקום לשאול רק "איך מורידים את הדלקת?", כדאי לשאול "מה באמת כואב – ומה היד צריכה להיות מסוגלת לעשות שוב?"

מקורות מקצועיים ומחקרים

המאמר מבוסס בין היתר על סקירה שיטתית ו־Network Meta-analysis שפורסמה ב־JAMA Network Open ב־2023 בנושא הטיפול ב־De Quervain Tenosynovitis. הסקירה כללה 30 מחקרים ו־1,663 מטופלים, ומתוכם 19 מחקרים נכנסו לאנליזות הכמותיות. (פאבמד)

בנושא הדמיה נעשה שימוש ב־ACR Appropriateness Criteria לכאב כרוני ביד ובשורש כף היד. ההנחיות מבדילות בין כאב כרוני כללי, חשד לפגיעה בגיד או Tenosynovitis, חשד לתסמונת התעלה הקרפלית ומצבים אחרים – וממחישות מדוע אין בדיקת הדמיה אחת שמתאימה לכל כאב בשורש כף היד. (AcSearch)

הבהרה רפואית

המידע במאמר נועד להעשרת הידע בלבד ואינו מהווה אבחון, המלצה רפואית אישית או תחליף לבדיקה רפואית. כאב לאחר טראומה משמעותית, עיוות, נפיחות גדולה, חום ואודם, חוסר יכולת להשתמש ביד, חולשה חדשה, ירידה בתחושה או חשד לשבר מצריכים הערכה רפואית מתאימה.

צרו איתנו קשר

סובלים מכאב בשורש כף היד ורוצים להבין מה הצעד הבא? ב־Recovery Center – הבית לשיקום וטיפול בפציעות וכאב, אנחנו מתחילים בהבנת הבעיה ובונים תהליך שמטרתו להחזיר אתכם בהדרגה לתנועה, לאימון ולפעילות שאתם רוצים לבצע.

📍 הכישור 30, חולון
📞 050-886-1145
🌐 www.adirasher.co.il
🌐 Recovery Center
📱 Instagram: adir.asher_therapist

🎙️ רוצים להמשיך ללמוד על כאב, פציעות ושיקום? הפודקאסט שלנו "לגעת בכאב" זמין ב־Spotify, עם פרקים שבהם אנחנו מדברים על כאב ושיקום בשפה פשוטה וברורה.

Recovery Center – לא רק להפחית את הכאב, אלא לבנות את הדרך חזרה לתפקוד.