הפציעות הנפוצות בקרב חיילים – למה הן קורות, איך מזהים אותן ומה אפשר לעשות?

טירונות. ריצות. מסעות. אפוד. נשק. תיק כבד. עמידה ממושכת. מעט שעות שינה. שבועות שבהם כמות הפעילות עולה בצורה משמעותית.

עבור צעירים רבים, הגיוס לצבא הוא אחת הקפיצות הגדולות ביותר בעומס הגופני שהם חוו.

חייל שהיה רגיל להתאמן שלוש פעמים בשבוע יכול למצוא את עצמו פתאום צועד קילומטרים עם ציוד. חיילת שכמעט לא רצה לפני הגיוס יכולה להיכנס לתקופה הכוללת ריצות, תרגילים, עמידה ופעילות כמעט מדי יום.

ולפעמים הגוף מתחיל להגיב:

כאב בשוקיים. כאבי ברכיים. כאב בגב. כאב בכף הרגל. קרסול שמתחיל להציק. כתפיים שכואבות מהציוד.

השאלה החשובה היא לא רק:

"איך מעלימים את הכאב?"

אלא:

מה השתנה בעומס, מה נפגע או נעשה רגיש, האם אפשר להמשיך להתאמן – ומה צריך לעשות כדי שהחייל יחזור לתפקוד בצורה בטוחה?

למה פציעות שריר־שלד כל כך משמעותיות בצבא?

שירות צבאי משלב דרישות שקשה למצוא כמעט בכל פעילות אחרת.

ריצה ואימוני כוח מתקיימים לצד נשיאת ציוד, מסעות, כריעה, זחילה, קפיצות, שינויי כיוון, עמידה ממושכת ולעיתים פעילות בתנאי עייפות.

בספרות הצבאית פציעות שריר־שלד הן גורם משמעותי לפגיעה ביכולת לבצע את דרישות השירות. סקירות מתארות פציעות עומס־יתר ומאמץ חוזר בצוואר, כתפיים, גב, ברכיים ורגליים כחלק משמעותי מהבעיה. OUP Academic

בסקירה שיטתית של טירונים מ־2023, שיעור הטירונים שסבלו מפציעה שהצריכה טיפול רפואי היה כ־22.8%, ושיעור אלה עם פציעה שהובילה לאובדן זמן אימון היה כ־31.4%. החוקרים מדגישים שהוודאות הכוללת של הראיות הייתה נמוכה ושקיימת שונות רבה בין תוכניות ההכשרה. Springer Nature

כלומר, המספר המדויק משתנה – אבל התופעה בהחלט אינה שולית.

למה חיילים נפצעים?

אחת הטעויות היא לחפש סיבה אחת:

"נעליים לא טובות."

"שרירים חלשים."

"פלטפוס."

"תיק כבד."

"יציבה."

בפועל פציעה בדרך כלל נוצרת מתוך מערכת של גורמים.

סקירות גדולות על גורמי סיכון בצבא מצאו קשרים בין פציעות לבין היסטוריה של פציעות קודמות, מדדים מסוימים של כושר גופני, ביצועי ריצה וגורמים אישיים נוספים. יחד עם זאת, חלק גדול מהספרות סובל מהטרוגניות ומהטיות, ולכן אין בדיקה אחת שיכולה לנבא באופן אמין מי ייפצע. PubMed

וזה מוביל לעיקרון חשוב:

הגוף אינו נפצע רק בגלל "חולשה". פעמים רבות הבעיה היא הפער בין היכולת הנוכחית לבין הדרישה החדשה.

עומס הוא לא האויב

בלי עומס אין הסתגלות.

עצם מתחזקת בתגובה לעומס. שריר מתחזק בעקבות עומס. גידים מסתגלים לעומס. מערכת הלב־ריאה משתפרת בעקבות אימון.

לכן המטרה אינה להגן על החייל מכל עומס.

המטרה היא לבנות מספיק יכולת כדי שהגוף יוכל להתמודד עם הדרישות.

הבעיה יכולה להופיע כאשר הדרישה עולה מהר יותר מיכולת ההסתגלות.

לדוגמה:

לפני הגיוס אדם כמעט לא רץ.

לאחר הגיוס הוא מתחיל לרוץ בתדירות גבוהה, לבצע מסעות, לשאת ציוד ולעמוד שעות.

כל אחד מהדברים האלה בנפרד יכול להיות נסבל.

השילוב ביניהם ובפרק זמן קצר יכול להיות משמעותי.

מעניין שבמחקר בקרב טירוני חיל הנחתים האמריקאי, תוכנית נשיאת משקל מדורגת יותר הייתה קשורה לשיעור פציעות נמוך יותר לעומת התוכנית המקורית – 39% לעומת 58% באותן קבוצות שנבדקו. זה אינו מוכיח שכל תוכנית הדרגתית תמנע פציעות, אבל הוא מדגים היטב את החשיבות האפשרית של ניהול עומסים. PubMed

אז מהן הפציעות הנפוצות שכדאי להכיר?

1. כאבי ברכיים

הברך היא אחד האזורים שחוזרים שוב ושוב במחקרים על פציעות צבאיות. במחקר הטירונים של חיל הנחתים, הברך, השוק, הקרסול וכף הרגל היו ארבעת האזורים המובילים בפציעות. PubMed

אבל "כאב ברך" אינו אבחנה.

אצל חיילים ניתן לפגוש בין היתר כאב פטלופמורלי, פציעות טראומטיות, פגיעות רצועתיות, גירוי של גידים ובעיות נוספות.

כאב פטלופמורלי

יכול להתבטא בכאב בחלק הקדמי או סביב הפיקה, ולעיתים להיות מורגש יותר בריצה, עליות וירידות, סקוואט או פעילויות אחרות שבהן הברך עובדת תחת עומס.

הטעות היא לומר:

"הפיקה שלך לא במקום."

ברוב המקרים החשיבה השיקומית צריכה להיות רחבה יותר – להבין את העומס, את יכולת הברך, כוח הרגל והירך ואת הפעולות שמגרות את התסמינים.

מה עושים?

מתאימים זמנית את העומס לפי המקרה, שומרים ככל האפשר על פעילות נסבלת ובונים בהדרגה כוח וסבילות.

המטרה אינה רק להגיע למצב שבו אין כאב במנוחה.

חייל צריך להיות מסוגל שוב לרוץ, לעלות, לרדת, לשאת ציוד ולבצע את דרישות התפקיד.

2. כאבים בשוקיים – "Shin Splints"

אחת התלונות המוכרות אצל חיילים היא:

"כואב לי לאורך השוק אחרי הריצות והמסעות."

אחת האפשרויות היא Medial Tibial Stress Syndrome – MTSS, המכונה לעיתים Shin Splints.

אבל לא כל כאב בשוק הוא Shin Splints.

כאב בשוק יכול לנבוע ממספר מקורות, ולכן חשוב במיוחד להבדיל בין רגישות הקשורה לעומס לבין Bone Stress Injury משמעותית יותר.

וזה מביא אותנו לאחת הפציעות החשובות ביותר בעולם הצבאי.

3. שברי מאמץ ופגיעות עומס בעצם

עצם היא רקמה חיה שמגיבה לעומס.

כאשר היא מקבלת גירוי מתאים וזמן הסתגלות, היא מסוגלת להתחזק.

אבל כאשר עומס מכני מצטבר עולה על קצב ההסתגלות של העצם, עלולה להתפתח פגיעת עומס בעצם – Bone Stress Injury.

בקצה החמור יותר של הרצף יכול להופיע שבר מאמץ.

שברי מאמץ בגפה התחתונה מוכרים היטב באוכלוסיות צבאיות, ובמיוחד אצל טירונים. PubMed

סקירה שיטתית שפורסמה ב־2025 וכללה 70 מחקרים מצאה שהשכיחות של שברי מאמץ הייתה גבוהה משמעותית בקרב טירונים ומתאמנים לעומת אנשי צבא שכבר עברו את שלב ההכשרה, והאזורים הנפוצים כללו את השוקה, השוקית ועצמות המסרק בכף הרגל. PubMed Central (PMC)

איך שבר מאמץ יכול להרגיש?

לעיתים בתחילת הדרך הכאב מופיע רק במהלך פעילות.

בהמשך הוא עשוי להתחיל מוקדם יותר במאמץ, להימשך לאחר הפעילות ולהפוך ממוקד יותר.

במצבים מתקדמים יותר הוא יכול להופיע גם בהליכה או במנוחה.

כאב עצם ממוקד ומתמשך שמחמיר תחת עומס לא כדאי "לפתוח" באמצעות עיסוי עמוק ולחזור לריצה.

הוא דורש הערכה מתאימה.

מי נמצא בסיכון?

המחקר מצביע על שילוב של גורמים.

בסקירת 2025 נמצאו בין היתר קשרים להכנה גופנית נמוכה יותר לפני ההכשרה, שלבי ההכשרה הראשונים שבהם העומס גבוה, רמות נמוכות של ויטמין D וגורמים אישיים נוספים. PubMed Central (PMC)

חשוב במיוחד להבין:

שבר מאמץ אינו הוכחה שהעצמות "חלשות".

לעיתים מדובר פשוט בפער גדול מדי בין העומס לבין קצב ההסתגלות.

4. כאבי גב תחתון

כאב גב תחתון נפוץ גם באוכלוסיות צבאיות.

סקירה שיטתית על גורמי סיכון לכאב גב בקרב אנשי צבא בשירות פעיל מצאה קשר עקבי יחסית להיסטוריה קודמת של כאבי גב ולפציעות שריר־שלד קודמות, לצד מספר גורמים נוספים. PubMed Central (PMC)

החייל יכול להרגיש כאב אחרי:

מסע, נשיאת ציוד, עמידה ממושכת, הרמת משקל, נסיעה ממושכת או פעילות בשטח.

אבל כאב גב אינו אומר בהכרח:

"נפגע לי הדיסק."

וגם אם MRI מראה בלט דיסק, לא ניתן לקבוע מההדמיה לבדה שזהו מקור התסמינים.

ומה לגבי התיק והציוד?

נשיאת משקל בהחלט משנה את הדרישה מהגוף.

סקירה בנושא נשיאת ציוד צבאי מצאה שפציעות בגפיים התחתונות הן בין הבעיות המרכזיות הקשורות לנשיאת משקל, לצד כאבי ברכיים וכפות רגליים, שברי מאמץ, פגיעות עצביות ובחלק מהמקרים גם בעיות גב וכתפיים. PubMed

במחקר של Royal Marines, נשיאת 35.5 ק"ג במהלך פעילות של 12.8 ק"מ שינתה פרמטרים בהליכה והגדילה את הדרישה משרירי הרגליים. PubMed

זה לא אומר:

"תיק כבד הורס את הגב."

זה אומר שתיק כבד הוא עומס, והגוף צריך להיות מוכן אליו.

5. נקעים בקרסול

שטח לא אחיד, ריצה, ירידות, שינויי כיוון ופעילות עם ציוד יכולים לחשוף את הקרסול לדרישות גבוהות.

נקע בקרסול יכול לנוע מפגיעה קלה יחסית ועד לפציעה משמעותית יותר.

אחת הטעויות הנפוצות היא:

"נקעתי, נחתי שבוע, כבר פחות כואב – סיימנו."

אבל ירידה בכאב אינה בהכרח חזרה מלאה ליכולת.

לפני חזרה מלאה למסעות וריצות צריך לחשוב גם על טווח תנועה, כוח, שיווי משקל, שליטה, קפיצה, ריצה ויכולת להתמודד עם משימות צבאיות.

6. כאבים בכפות הרגליים

כף הרגל מקבלת עומס משמעותי בשירות הצבאי.

ריצה, הליכה, עמידה ממושכת, נעליים צבאיות ונשיאת ציוד יכולים כולם להיות חלק מהתמונה.

חיילים יכולים לסבול מכאבים בעקב, עומס באזור הקשת, כאבים בעצמות המסרק, שלפוחיות, גירוי גידים או פגיעות עומס בעצם.

הטעות היא שכל כאב בכף הרגל מקבל מיד את הכותרת:

"דורבן."

לא כל כאב בעקב הוא Plantar Fasciitis, ולא כל כאב בכף הרגל נפתר באמצעות מדרסים.

צריך להבין איפה כואב, מתי, בעקבות איזה עומס ומה קורה בבדיקה.

7. כאבים בגיד אכילס

ריצה, עליות, קפיצות ומסעות יכולים להגדיל את הדרישה מגיד אכילס.

כאב באזור אינו בהכרח "דלקת".

במקרים רבים של Tendinopathy מדובר בתהליך מורכב יותר של תגובת הגיד לעומס.

הגישה אינה בהכרח מנוחה מוחלטת.

בדרך כלל צריך להבין את רמת הרגישות, להתאים עומסים ולבנות בהדרגה את היכולת של שרירי השוק והגיד להתמודד עם הדרישות.

כאב חד פתאומי, תחושת "בעיטה" מאחור, קושי משמעותי לדחוף את הקרקע או חשד לקרע הם סיפור אחר ודורשים בדיקה.

8. כאבי כתפיים וצוואר

הציוד הצבאי אינו משפיע רק על הרגליים.

אפוד, נשק, תיק ונשיאת משקל יכולים להעמיס גם על חגורת הכתפיים.

סקירת נשיאת משקל צבאי מתארת גם פגיעות גב וכתפיים ופגיעות עצביות אפשריות הקשורות לעומסים מסוג זה. PubMed

אבל גם כאן:

כאב כתף לאחר מסע אינו אומר שהכתף "יצאה מהמקום".

צריך לבדוק תנועה, כוח, תחושה, תגובה לעומס והאם קיימים סימנים לפגיעה משמעותית יותר.

9. מתיחות שריר ונקעים

Sprains & Strains מופיעים שוב ושוב בנתוני פציעות צבאיות.

במחקר חיל הנחתים הם היו סוג הפציעה המוביל בשתי קבוצות הטירונים שנבדקו. PubMed

מתיחת שריר יכולה לקרות בריצה, ספרינט, שינוי כיוון, הרמה או פעילות אחרת.

אבל "מתיחה" אינה אבחנה שאפשר לקבוע רק כי השריר כואב.

יש הבדל בין כאב שרירי לאחר אימון, DOMS, מתיחה קלה וקרע משמעותי יותר.

10. כאבים בעקבות עומס מצטבר

חלק גדול מהבעיות הצבאיות אינן מתחילות באירוע דרמטי.

אין:

"בום."

אין נפילה.

אין רגע אחד שבו החייל אומר:

"פה נפצעתי."

במקום זאת:

ביום הראשון מעט מציק.

ביום השלישי כואב בריצה.

אחרי שבוע מתחיל לכאוב גם במסע.

ואחרי שבועיים החייל כבר צולע.

פציעות עומס־יתר הן חלק מרכזי מהפציעות המתוארות בספרות הצבאית ונוצרות בעקבות הצטברות חוזרת של עומסים. OUP Academic

ופה יש שיעור חשוב:

לא צריך לחכות שהכאב יהפוך לבלתי נסבל כדי להתייחס אליו.

למה "להמשיך עד שיעבור" עלול להיות בעייתי?

צריך להבחין בין כאב לבין נזק.

לא כל כאב בזמן אימון מסוכן.

אבל גם לא כל כאב צריך להתעלם ממנו.

אם חייל ממשיך שוב ושוב באותו עומס למרות החמרה הדרגתית, אנחנו עלולים להגיע למצב שבו בעיה שניתן היה לנהל מוקדם הופכת למגבלה משמעותית יותר.

במיוחד כאשר מדובר בחשד לפגיעת עצם, חולשה משמעותית, טראומה או תסמינים נוירולוגיים.

המטרה היא לא להפוך חיילים לפחדנים מול כאב.

המטרה היא ללמד אותם להבדיל בין אי־נוחות של אימון לבין סימנים שדורשים תשומת לב.

מתי כאב הוא "רגיל" ומתי כדאי לעצור?

אין מספר קסם בסולם כאב שיכול לענות על השאלה.

אנחנו מסתכלים על התמונה.

האם הכאב משתפר או מחמיר?

האם הוא משנה את צורת ההליכה או הריצה?

האם יש נפיחות?

האם קיימת חולשה?

האם הכאב הופך ממפושט לממוקד מאוד בעצם?

האם הוא מופיע גם במנוחה?

האם החייל מסוגל לבצע את המשימות שלו?

האם בכל אימון המצב מעט גרוע יותר?

המגמה חשובה לא פחות מהעוצמה.

הטעות הגדולה: לטפל רק בכאב

נניח שחייל מגיע עם כאב ברך.

אפשר לבצע טיפול, להפחית את הכאב ולשלוח אותו חזרה.

אבל אם הוא חוזר למחרת לאותו נפח ריצה, אותו מסע ואותו ציוד כאשר היכולת שלו עדיין לא מספיקה – לא באמת פתרנו את הבעיה.

טיפול טוב צריך לשאול:

למה הדרישה כרגע גבוהה מהיכולת?

ואז לנסות לסגור את הפער.

האם מנוחה היא הפתרון?

לפעמים מנוחה או הפחתה משמעותית של עומס בהחלט נדרשות – במיוחד בפציעות מסוימות.

אבל במקרים רבים של כאבי שריר־שלד, מנוחה מוחלטת ממושכת אינה המטרה הסופית.

אם חייל נח שלושה שבועות והכאב נעלם אבל הוא לא בנה שום יכולת בתקופה הזו, החזרה למסע הראשון יכולה להיות קפיצה חדה נוספת בעומס.

לכן אנחנו חושבים על:

Load Management – ניהול עומסים.

מה כרגע אפשר לעשות?

מה צריך להפחית?

מה אפשר לשמר?

ומה צריך לבנות מחדש?

האם עיסוי, דיקור או טיפול ידני מספיקים?

כלים פסיביים יכולים לעזור לחלק מהאנשים בניהול תסמינים.

במקרים המתאימים ובהתאם להכשרה ולתחום העיסוק ניתן להשתמש בטיפול ידני, עבודה ברקמות רכות, דיקור מערבי וכלים נוספים.

אבל אם הדרישה מהחייל היא לרוץ, לצעוד עם ציוד ולהרים משקל – בסופו של דבר הגוף צריך להיות מסוגל לבצע את הדברים האלה.

סקירה של טיפולים שמרניים בקרב אנשי צבא פעילים מצאה ראיות מסוימות להתערבויות כמו פיזיותרפיה מוקדמת, תרגול ותוכניות רב־תחומיות בחלק מהמצבים, אך איכות הראיות הכוללת הייתה נמוכה עד נמוכה מאוד והחוקרים הדגישו שאין כיום בסיס חזק להכתיב טיפול אחד לכל פציעות השריר־שלד הצבאיות. PubMed Central (PMC)

לכן:

טיפול יכול לעזור לכאב. שיקום צריך לבנות יכולת.

מה אפשר לעשות כדי להפחית את הסיכון לפציעה?

אי אפשר להבטיח שחייל לא ייפצע.

צבא הוא סביבה עם דרישות גופניות משמעותיות.

אבל אפשר לעבוד על גורמים מסוימים.

להגיע מוכנים יותר לגיוס

אדם שלא רץ במשך שנה לא צריך לחכות ליום הראשון בטירונות כדי להתחיל להכיר ריצה.

הכנה לפני הגיוס יכולה לכלול בהדרגה:

כושר אירובי, ריצה, כוח לרגליים ולגו, הליכות, נשיאת משקל בצורה מדורגת וחשיפה הדרגתית לסוג הפעילות הצפוי.

לא צריך "לשבור את הגוף לפני הצבא".

בדיוק להפך.

המטרה היא לבנות בסיס.

הסקירה העדכנית על שברי מאמץ מצאה כי בקרב טירונים, הגעה להכשרה ללא היסטוריה מספקת של פעילות גופנית קודמת הייתה בין הגורמים שנקשרו לסיכון גבוה יותר. PubMed Central (PMC)

כוח חשוב – אבל הוא לא שריון

סקירות של גורמי סיכון מצביעות על קשר בין מדדי כושר מסוימים לבין פציעות, אך התמונה אינה פשוטה ואין מבחן כושר יחיד שמנבא פציעה. PubMed

חייל חזק עדיין יכול להיפצע.

רץ טוב עדיין יכול לפתח כאב.

המטרה היא לא להגיע ל"מספיק כוח כדי שלא אפצע".

המטרה היא להגדיל את הרזרבה הפיזית ביחס לדרישות.

פציעה קודמת חשובה

אחד הממצאים שחוזרים במחקרים הוא שפציעה קודמת קשורה לסיכון מוגבר לפציעות נוספות. PubMed

וזה הגיוני מבחינה שיקומית.

אם לפני הצבא היה נקע בקרסול אבל החייל מעולם לא החזיר כוח, שיווי משקל וריצה – הצבא לא מוחק את החסר הזה.

הוא פשוט מוסיף דרישות חדשות.

לכן לפני גיוס כדאי לטפל בבעיה קיימת לפני שהעומס מזנק.

ומה לגבי שינה והתאוששות?

הסתגלות לא מתרחשת רק בזמן האימון.

הגוף צריך גם זמן להתאושש.

בשירות הצבאי לא תמיד יש לחייל שליטה על שעות השינה, התזונה או לוח האימונים.

אבל כאשר קיימת אפשרות – התאוששות, אכילה מספקת, שתייה ושינה הן חלק מהתמונה ולא "בונוס".

ובמיוחד כשמדובר בבריאות העצם, אין להתייחס רק לאימון עצמו.

האם צריך לקחת ויטמין D או תוספים?

לא אוטומטית.

קיימים קשרים בין גורמים תזונתיים מסוימים ובריאות העצם לבין פגיעות מאמץ, ובסקירת 2025 רמות נמוכות של 25(OH)D הופיעו בין גורמי הסיכון שנמצאו באוכלוסיות מסוימות. PubMed Central (PMC)

אבל זה לא אומר שכל חייל צריך להתחיל תוספים ללא בדיקה.

כאשר עולה חשד לחסר תזונתי, בעיית בריאות עצם או פגיעות מאמץ חוזרות – יש מקום לבירור רפואי ותזונתי מתאים.

האם מדרסים מונעים פציעות?

לא נכון להבטיח שמדרסים ימנעו פציעות אצל כל חייל.

יש אנשים שמדרס יכול להיות עבורם כלי שימושי, במיוחד במצבים מסוימים, אבל הוא אינו תחליף לניהול עומסים, כושר ושיקום.

אותו דבר לגבי נעליים.

אין נעל אחת שמסוגלת להפוך תוכנית עומסים לא מתאימה לתוכנית בטוחה.

מה לגבי משככי כאבים?

היכולת להפחית כאב אינה זהה ליכולת של הרקמה להתמודד עם עומס.

לכן "לקחתי כדור ועכשיו אני יכול לרוץ" אינו בהכרח מדד לחזרה בטוחה לפעילות.

בנוסף, בספרות הצבאית קיימים נתונים שמעלים שאלות לגבי שימוש ב־NSAIDs בהקשר של פגיעות עומס בעצם, ולכן אין להשתמש בהם כדרך פשוטה "לכבות" כאב ולהמשיך בעומס בלי הערכה מתאימה. OUP Academic

טיפול תרופתי צריך להתבצע בהתאם להמלצה רפואית מתאימה.

מתי צריך בדיקה רפואית?

כדאי לפנות לבדיקה כאשר קיימים:

כאב משמעותי לאחר טראומה, חוסר יכולת לדרוך, עיוות, נפיחות משמעותית, כאב עצם ממוקד שמחמיר, כאב שמתחיל להופיע במנוחה או בלילה, חולשה חדשה, נימול משמעותי או מתקדם, חום או מחלה כללית יחד עם כאב, או החמרה מתמשכת למרות הפחתת עומס.

גם כאב שאינו "דרמטי" אבל חוזר בכל אימון ומגביל יותר ויותר מצדיק הערכה.

האם צריך MRI?

לא כל כאב בצבא דורש MRI.

בחירת הדמיה תלויה במה שחושדים בו.

בפגיעות מסוימות צילום יכול להספיק.

בחשד לפגיעת עומס בעצם, צילום מוקדם יכול לעיתים להיות תקין למרות שקיימת פגיעה, ולכן בהתאם לתמונה הרופא עשוי לשקול הדמיה אחרת.

בכאבי גב וברכיים רבים, לעומת זאת, הדמיה אינה בהכרח הדבר הראשון שצריך לעשות.

הדמיה צריכה לענות על שאלה קלינית – לא רק על החרדה של "אני רוצה לראות מה יש שם".

איך נראה שיקום נכון לחייל?

שיקום של חייל שונה במובן מסוים משיקום של אדם שרוצה לחזור רק להליכה רגילה.

צריך להבין את היעד.

אם החייל צריך:

לרוץ, לצעוד, לשאת ציוד, לעלות מדרגות, לקפוץ, לעבוד בשטח, לשכב ולקום מהרצפה או לבצע פעילות פיזית לאורך שעות –

השיקום צריך להגיע בסופו של דבר לדרישות האלה.

שלב 1 – להבין את הפציעה

מה קרה?

מתי התחיל?

מה השתנה בעומס?

איפה כואב?

מה מחמיר?

מה מקל?

האם הייתה פציעה קודמת?

שלב 2 – להבין את היכולת הנוכחית

אנחנו בודקים בהתאם לפציעה:

טווחי תנועה, כוח, סבולת, שליטה, שיווי משקל, הליכה, ריצה ויכולת לשאת עומס.

שלב 3 – למצוא מה עדיין אפשר לעשות

פציעת ברך אינה בהכרח סיבה להפסיק לאמן את כל הגוף.

פציעת קרסול אינה בהכרח אומרת שאי אפשר לעבוד על שום דבר.

המטרה היא לשמור ככל האפשר על היכולות שלא חייבות להיעלם.

שלב 4 – לבנות מחדש

כוח.

סבולת.

ריצה.

קפיצה.

שינויי כיוון.

נשיאת משקל.

לפי הצורך ובהדרגה.

שלב 5 – לחזור לדרישות האמיתיות

זה השלב שלפעמים חסר.

חייל יכול לבצע 15 סקוואטים בקליניקה ולהרגיש מצוין.

אבל זה לא אומר שהוא מוכן למסע.

שיקום צריך להסתיים במקום שבו החיים מתחילים.

משהו שהרבה חיילים לא יודעים

אחד מגורמי הסיכון שחוזר שוב ושוב במחקר הצבאי הוא דווקא:

פציעה קודמת.

מטא־אנליזה גדולה מצאה שפציעה קודמת הייתה קשורה לסיכון גבוה יותר לפציעת שריר־שלד נוספת. PubMed

זה אומר שהתקופה שלפני החזרה לשירות מלא חשובה מאוד.

השאלה היא לא רק:

"כבר לא כואב?"

אלא:

"האם החזרנו את היכולת שהחייל צריך?"

היעלמות הכאב היא שלב.

חזרה לתפקוד היא היעד.

מה אפשר לעשות בבית או בבסיס?

אם מדובר בכאב קל ללא סימני אזהרה, אפשר להתחיל מכמה שאלות:

מה השתנה בשבועות האחרונים?

האם נוספו ריצות?

מסעות?

משקל?

החלפת נעליים?

יותר עמידה?

פחות התאוששות?

האם הכאב משתפר לאחר הפעילות או מחמיר בכל יום?

במקום לבדוק את המקום שוב ושוב באמצעות לחיצה, נסו לעקוב אחרי תפקוד.

האם אתם מסוגלים ללכת?

לעלות מדרגות?

לבצע סקוואט?

לרוץ?

האם אתם צולעים?

אם אפשר, שמרו על פעילות שאינה מחמירה משמעותית את התסמינים והתייעצו עם גורם רפואי/שיקומי כאשר הכאב מתמשך או מגביל.

ובחשד לפגיעת עצם – לא "בודקים" אותה באמצעות עוד ריצה.

ומה יכולים הורים לחיילים לעשות?

זו נקודה שלדעתי שווה להכניס למאמר, כי הורים רבים מחפשים מידע בדיוק בנושא הזה.

אם הילד או הילדה מספרים על כאב שחוזר שוב ושוב, אל תגידו מיד:

"כולם עוברים את זה בטירונות."

מצד שני, גם אין צורך להיכנס לפאניקה מכל כאב שרירי אחרי אימון.

שאלו:

איפה כואב?

כמה זמן?

האם זה מחמיר?

האם יש נפיחות?

האם הוא צולע?

האם הכאב מופיע גם במנוחה?

האם הוא כבר דיווח לגורם הרפואי ביחידה?

לפעמים הדבר החשוב ביותר שהורה יכול לעשות הוא לעודד את החייל לא להסתיר פציעה משמעותית מחשש להיראות חלש.

איך אנחנו ניגשים לפציעות חיילים ב־Recovery Center?

כשחייל מגיע אלינו עם כאב, אנחנו לא מתחילים מהשאלה:

"איפה צריך לעשות עיסוי?"

אנחנו מתחילים מהשאלה:

"מה החייל צריך להיות מסוגל לעשות – ומה כרגע מונע ממנו לעשות את זה?"

אנחנו עוברים על סיפור הפציעה והעומסים שקדמו לה, בוחנים בהתאם לצורך תנועה, כוח, סבולת, יציבות, שליטה, הליכה, ריצה והיכולת להתמודד עם דרישות השירות.

במקרים המתאימים ובהתאם להכשרה ולתחום העיסוק ניתן לשלב טיפול ידני, עבודה ברקמות רכות, דיקור מערבי וטכניקות אוסטאופתיות כחלק מניהול התסמינים.

אבל מרכז התהליך הוא בניית היכולת:

תנועה → כוח → סבולת → עומס → תפקוד → חזרה לדרישות השירות.

וכאשר התמונה מעלה חשד לשבר מאמץ, פגיעה משמעותית, בעיה נוירולוגית או מצב שמצריך בירור רפואי – מפנים לגורם המתאים.

שאלות נפוצות

מהי הפציעה הנפוצה ביותר בקרב חיילים?
אין פציעה אחת שניתן להכריז עליה כ"הנפוצה ביותר" בכל הצבאות והתפקידים. פציעות בגפיים התחתונות, נקעים ומתיחות, כאבי ברכיים ושוקיים, כאבי גב ופגיעות עומס מופיעים בתדירות גבוהה במחקר הצבאי. OUP Academic

כאבים בשוקיים בטירונות הם תמיד Shin Splints?
לא. קיימות מספר סיבות אפשריות לכאב בשוק, כולל פגיעות עומס בעצם, ולכן כאב ממוקד או מחמיר מצדיק הערכה.

אפשר להתאמן עם כאב ברך?
לפעמים כן, עם התאמת עומס. ההחלטה תלויה בסיבה האפשרית לכאב, בחומרתו ובתגובה לפעילות.

האם תיק צבאי כבד הורס את הגב?
נשיאת משקל מגדילה את הדרישה הפיזית ומשנה את מכניקת ההליכה, אבל לא נכון להסיק שכל נשיאת משקל גורמת לנזק. PubMed

כמה זמן לוקח לשבר מאמץ להחלים?
אין זמן אחיד. הדבר תלוי במיקום ובדרגת הפגיעה, בבריאות העצם ובדרישות החזרה לפעילות. יש פגיעות עצם בסיכון גבוה יותר שדורשות ניהול רפואי זהיר במיוחד.

אם הכאב נעלם אחרי כמה ימי מנוחה אפשר לחזור ישר למסעות?
לא בהכרח. היעלמות הכאב אינה מוכיחה שהיכולת חזרה לרמת הדרישה.

האם צריך MRI לכל פציעה צבאית?
לא. ההדמיה נבחרת בהתאם לחשד הקליני ולשאלה שהיא אמורה לענות עליה.

סיכום

פציעות בקרב חיילים אינן נובעות רק מ"צבא קשה", נעליים, חולשה או יציבה.

מדובר במערכת מורכבת שבה נפגשים:

עומס, קצב העלייה בעומס, היכולת הגופנית הקיימת, פציעות קודמות, התאוששות, דרישות התפקיד וגורמים אישיים.

המחקר הצבאי מראה שפציעות שריר־שלד מהוות בעיה משמעותית, במיוחד בתקופות הכשרה, ושפציעה קודמת ומדדי כושר מסוימים מופיעים שוב ושוב כחלק מגורמי הסיכון. PubMed

אי אפשר למנוע כל פציעה.

אבל אפשר לעשות הרבה יותר מאשר לחכות לכאב ואז לומר לחייל:

"תנוח עד שיעבור."

אפשר להכין את הגוף טוב יותר לפני הגיוס, לזהות שינויי עומס, להתייחס מוקדם לתסמינים שמחמירים, לשמור על יכולות שאפשר לשמר ולבנות שיקום שמגיע עד לדרישות האמיתיות של השירות.

כי אצל חייל, המטרה אינה רק שהברך או הגב יפסיקו לכאוב.

המטרה היא שהגוף יחזור להיות מסוגל לבצע את המשימה שנדרשת ממנו.

מקורות מקצועיים ומחקרים

סקירה שיטתית ומטא־אנליזה של 41 מחקרים ו־451,782 טירונים מצאה עומס משמעותי של פציעות שריר־שלד בתקופות הכשרה, לצד שונות גדולה בין המחקרים ואיכות ראיות כוללת נמוכה. Springer Nature

סקירה שיטתית ומטא־אנליזה של גורמי סיכון לפציעות שריר־שלד בצבא מצאה בין היתר קשר לפציעה קודמת ולמדדי כושר מסוימים, אך הדגישה מגבלות משמעותיות באיכות הספרות. PubMed

סקירה שיטתית נוספת מצאה קשרים בין גיל, עודף משקל/השמנה, פציעה קודמת וביצועי ריצה נמוכים יותר לבין סיכון מוגבר לפציעות, אם כי התוצאות אינן מאפשרות לחזות באופן מדויק פציעה אצל חייל בודד. PubMed

סקירה מ־2025 של 70 מחקרים בחנה שברי מאמץ בצבא ומצאה שיעורים גבוהים יותר בקרב טירונים ומתאמנים, כאשר השוקה, השוקית ועצמות המסרק היו בין האזורים השכיחים. PubMed Central (PMC)

סקירה על כאבי גב תחתון באנשי צבא פעילים מצאה בין גורמי הסיכון העקביים יחסית היסטוריה של כאבי גב ופציעות שריר־שלד קודמות. PubMed Central (PMC)

סקירת נשיאת משקל צבאית מתארת עומס משמעותי על הגפיים התחתונות וכן פגיעות אפשריות בכף הרגל, הברך, הגב והכתפיים. PubMed

הבהרה רפואית

המידע במאמר מיועד להעשרה בלבד ואינו מהווה אבחון, טיפול או המלצה רפואית אישית ואינו מחליף את הגורמים הרפואיים במסגרת הצבאית. חייל עם כאב משמעותי או מתמשך, חשד לשבר מאמץ, חוסר יכולת לדרוך, טראומה משמעותית, נפיחות חריגה, חולשה חדשה, נימול מתקדם, כאב במנוחה או תסמינים חריגים אחרים צריך לפנות להערכה רפואית מתאימה.

צרו איתנו קשר

חיילים או לפני גיוס וסובלים מכאב או מפציעה ורוצים להבין מה הצעד הבא?

ב־Recovery Center – הבית לשיקום וטיפול בפציעות וכאב, אנחנו מתחילים בהבנת הבעיה ובונים תהליך שמטרתו להחזיר אתכם בהדרגה לתנועה, לאימון ולפעילות שאתם צריכים לבצע.

📍 הכישור 30, חולון
📞 050-886-1145
🌐 www.adirasher.co.il
🌐 Recovery Center
📱 Instagram: adir.asher_therapist

🎙️ רוצים להמשיך ללמוד על כאב, פציעות ושיקום? הפודקאסט שלנו "לגעת בכאב" זמין ב־Spotify.

Recovery Center – לא רק להפחית את הכאב, אלא לבנות את הדרך חזרה לתפקוד.