כאב הוא אחת התחושות הבסיסיות והמוכרות ביותר בגוף. אנחנו נחתכים – כואב. מקבלים מכה – כואב. נפצעים באימון – כואב.

אבל אז מגיעים המצבים המבלבלים יותר: הפציעה כבר החלימה ועדיין כואב. ה-MRI לא מראה משהו משמעותי ועדיין כואב. שני אנשים עם אותו ממצא בהדמיה יכולים לחוות כאב בצורה שונה לחלוטין.

כדי להבין למה זה קורה צריך להבין עיקרון מרכזי:

כאב הוא לא רק "הודעה מהרקמה שנפגעה". כאב הוא חוויה שנוצרת על ידי מערכת העצבים בתגובה למידע שהיא מקבלת ומפרשת.

לפי האיגוד הבינלאומי לחקר הכאב (IASP), כאב הוא חוויה תחושתית ורגשית לא נעימה הקשורה – או דומה לזו הקשורה – לנזק ממשי או פוטנציאלי לרקמות.

אז למה בכלל יש לנו כאב?

לכאב יש קודם כל תפקיד הישרדותי.

דמיינו שאתם מניחים בטעות את היד על משטח לוהט. מערכת העצבים מזהה במהירות גירוי שעלול להזיק לרקמה, הגוף מגיב ואתם מושכים את היד.

בלי מערכת הגנה כזו היינו יכולים להמשיך ללכת על רגל פצועה, לגעת במשטח לוהט או להתעלם מפגיעה משמעותית.

לכן במקרים רבים כאב הוא מערכת התרעה והגנה חשובה מאוד.

אבל מערכת ההגנה הזו מורכבת הרבה יותר מאזעקה פשוטה.

איך כאב מתחיל? שלב אחרי שלב

ניקח דוגמה פשוטה: אתם דורכים יחפים על משהו חד.

שלב 1 – הגוף מזהה איום

ברקמות הגוף קיימים קצות עצבים מיוחדים הנקראים Nociceptors – נוסיספטורים.

הם מסוגלים לזהות גירויים מכניים, תרמיים או כימיים שעלולים לפגוע ברקמה.

התהליך העצבי של זיהוי וקידוד גירוי מזיק נקרא Nociception – נוסיספציה.

אבל כאן מגיע פרט חשוב:

נוסיספציה וכאב אינם אותו הדבר.

הנוסיספטורים אינם "שולחים כאב" למוח. הם מעבירים מידע עצבי הקשור לאיום או לפגיעה אפשרית.

שלב 2 – המידע עובר דרך העצבים

לאחר הפעלת הנוסיספטורים, האותות עוברים דרך העצבים ההיקפיים אל חוט השדרה.

משם מידע מועבר במסלולים שונים לכיוון המוח.

במקביל יכולים להתרחש גם מנגנוני הגנה מהירים מאוד – למשל רפלקס משיכת היד ממשטח חם.

מערכת העצבים ההיקפית ומערכת העצבים המרכזית עובדות יחד כדי להעביר ולעבד את המידע.

שלב 3 – המוח מעבד את המידע

כאן הדברים הופכים למעניינים.

המוח אינו פשוט "מקבל מספר שמייצג כמה נזק יש".

המידע התחושתי עובר עיבוד במספר מערכות מוחיות הקשורות בין היתר לתחושה, תשומת לב, רגשות, זיכרון, פחד, מוטיבציה והתנהגות.

ולכן חוויית הכאב אינה נקבעת רק לפי מה שקורה ברקמה.

המערכת מתחשבת גם בהקשר.

אז בעצם הכאב נמצא במוח?

כן – אבל צריך להיזהר מאוד עם המשפט הזה.

העובדה שהמוח ומערכת העצבים חיוניים ליצירת חוויית הכאב לא אומרת שהכאב "דמיוני", פסיכולוגי בלבד או שהאדם ממציא אותו.

הכאב אמיתי.

IASP מדגיש שכאב הוא תמיד חוויה אישית המושפעת בדרגות שונות מגורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים וחברתיים.

אפשר לחשוב על הכאב כתוצאה של מערכת שלמה שמנסה להבין:

"עד כמה הגוף נמצא כרגע בסכנה, ומה אני צריך לעשות כדי להגן עליו?"

למה אותה פציעה כואבת אחרת לאנשים שונים?

נניח ששני אנשים סובלים מפגיעה דומה בקרסול.

אחד מדרג את הכאב 3 מתוך 10 והשני 8 מתוך 10.

זה לא אומר שהשני "מפונק" יותר.

חוויית הכאב מושפעת ממספר רב של גורמים, ובהם:

• סוג וחומרת הפגיעה

• פעילות מערכת העצבים

• דלקת

• גנטיקה

• ניסיון קודם עם כאב

• שינה

• סטרס

• מצב רגשי

• פחד

• תשומת לב לכאב

• הסביבה וההקשר שבו הכאב מתרחש

לכן אין יחס קבוע של 1:1 בין כמות הנזק ברקמה לבין עוצמת הכאב.

דוגמה פשוטה: החתך הקטן שלא הרגשתם

קרה לכם פעם שנחתכתם במהלך פעילות ורק אחרי כמה דקות שמתם לב שיש לכם חתך?

הרקמה כבר נפגעה.

המערכת קיבלה מידע.

אבל באותו רגע המוח היה עסוק במשהו אחר והכאב לא בהכרח היה משמעותי.

לעומת זאת, שריטה קטנה באזור שכבר רגיש יכולה להרגיש הרבה יותר כואבת.

זו המחשה לכך שכאב אינו מד־נזק מדויק של הגוף.

כאב אקוטי – מערכת ההגנה בפעולה

כאב אקוטי (Acute Pain) מופיע בדרך כלל סביב פציעה, מחלה, ניתוח, כוויה, שבר, עומס או אירוע אחר שמאיים על הגוף.

במצבים כאלה לכאב יש לעיתים קרובות תפקיד ברור: לגרום לנו להגן על האזור ולאפשר התאוששות.

ככל שהגורם משתפר והרקמה מחלימה, הכאב בדרך כלל פוחת.

אבל לפעמים זה לא קורה.

אז איך כאב הופך לכרוני?

כאב שנמשך יותר משלושה חודשים, או מעבר לזמן ההחלמה הצפוי, מוגדר בדרך כלל ככאב כרוני.

אצל חלק מהאנשים הכאב יכול להמשיך גם לאחר שהפגיעה המקורית כבר השתפרה.

אחת האפשרויות היא שמערכת העצבים עצמה עוברת שינויים והופכת רגישה יותר.

אפשר לחשוב על זה כמו על מערכת אזעקה שהפכה רגישה מדי.

בהתחלה היא הופעלה בגלל פריצה אמיתית.

אבל לאחר זמן היא מתחילה לפעול גם כאשר האיום קטן בהרבה.

זו כמובן רק אנלוגיה – אבל היא עוזרת להבין מדוע כאב יכול להמשיך גם כאשר אין נזק משמעותי חדש.

מהי רגישות יתר של מערכת העצבים?

מערכת העצבים יכולה לעבור שינויים הגורמים לה להגיב בצורה חזקה יותר לגירויים.

שני מושגים חשובים הם:

Hyperalgesia – גירוי שכבר אמור לכאוב מרגיש כואב יותר מהרגיל.

Allodynia – גירוי שבדרך כלל אינו אמור לכאוב, כמו מגע קל, מתחיל להיות כואב.

שינויים ברגישות של מערכת העצבים ההיקפית והמרכזית הם אחד המנגנונים שיכולים לתרום לכאב מתמשך.

שלושה מנגנוני כאב שכדאי להכיר

כיום נהוג לדבר בין היתר על שלוש קטגוריות מרכזיות:

כאב נוסיספטיבי – Nociceptive Pain

כאב הקשור לנזק ממשי או פוטנציאלי ברקמות שאינן עצביות ולהפעלת נוסיספטורים.

לדוגמה: חתך, שבר, כוויה או תהליך דלקתי מסוים.

כאב נוירופתי – Neuropathic Pain

כאב הנובע מפגיעה או מחלה של המערכת הסומטוסנסורית.

הוא יכול להיות מתואר כ:

• שריפה

• זרמים

• דקירות

• עקצוצים

• תחושת "חשמל"

מצבים שונים של פגיעה עצבית יכולים לגרום לכאב מסוג זה.

כאב נוציפלסטי – Nociplastic Pain

כאן קיימת הפרעה באופן שבו מערכת העצבים מעבדת כאב, ללא ראיה ברורה לנזק רקמתי או עצבי שמסביר לבדו את התמונה.

פיברומיאלגיה היא דוגמה מוכרת למצב שבו מנגנון כזה עשוי להיות רלוונטי.

ובחיים האמיתיים? לא תמיד הכול נכנס לקופסה אחת. אצל אותו אדם יכולים להתקיים מספר מנגנוני כאב במקביל.

למה סטרס יכול להגביר כאב?

הקשר בין סטרס לכאב הוא פיזיולוגי ולא רק "בראש".

מערכות מוחיות שמעורבות בכאב חופפות למערכות הקשורות לפחד, חרדה, תשומת לב וזיכרון. בנוסף, הורמוני סטרס ומערכות אחרות בגוף יכולים להשפיע על עוצמת חוויית הכאב.

לכן בתקופות של:

מתח גבוה, שינה ירודה, חרדה, עומס או תשישות

אדם יכול להרגיש שהכאב שלו מתגבר.

זה לא אומר שהבעיה היא "רק נפשית".

זה אומר שהגוף והנפש אינם שתי מערכות נפרדות.

ואם ה-MRI תקין – איך עדיין יכול לכאוב?

זו אחת השאלות החשובות ביותר בתחום הכאב.

כאב לא דורש בהכרח שנראה נזק ברור בהדמיה.

הדמיה בודקת מבנים אנטומיים מסוימים. היא אינה מצלמת את חוויית הכאב עצמה.

מכיוון שכאב מושפע גם מעיבוד עצבי, רגישות מערכת העצבים, דלקת, הקשר וגורמים נוספים – ייתכן בהחלט שאדם יחווה כאב משמעותי גם כאשר ההדמיה אינה מספקת הסבר מלא לתסמינים.

ומצד שני, אפשר לראות ממצאים בהדמיה אצל אדם שאינו סובל מכאב.

לכן תמיד צריך לחבר בין הסיפור של המטופל, הבדיקה הקלינית, התפקוד והבדיקות הרפואיות הרלוונטיות.

האם כאב תמיד אומר שמשהו נפגע עכשיו?

לא.

בכאב אקוטי חדש בהחלט צריך לשקול פגיעה, דלקת או מחלה.

אבל בכאב ממושך הקשר בין כאב לבין מצב הרקמה יכול להיות מורכב הרבה יותר.

IASP מדגיש במפורש שכאב ונוסיספציה הם תופעות שונות ושלא ניתן להסיק על חוויית הכאב רק מפעילות של נוירונים תחושתיים.

וזה אולי המשפט החשוב ביותר במאמר:

כאב הוא אות להגנה – לא מדידה ישירה של כמה הגוף "הרוס".

אז למה חשוב להבין כאב?

כי הדרך שבה אנחנו מפרשים כאב יכולה להשפיע על ההתנהגות שלנו.

אם כל כאב מתפרש מיד כ:

"משהו נהרס לי בגוף"

אנחנו עלולים לפחד מתנועה ולהימנע מפעילויות גם כאשר הן בטוחות ומתאימות.

מצד שני, אסור להשתמש בהסבר על מערכת העצבים כדי להתעלם מכאב או להניח שאין בעיה רפואית.

המטרה היא למצוא איזון:

לבדוק כשצריך, להבין מה קורה – ואז לבנות דרך נכונה לחזרה לתפקוד.

שאלות נפוצות

האם כאב הוא אמיתי גם אם לא מוצאים נזק?

כן. כאב הוא חוויה אמיתית ואישית. העובדה שלא נמצא ממצא מבני שמסביר אותו במלואו אינה הופכת אותו לדמיוני.

האם המוח יכול "ללמוד" כאב?

מערכת העצבים יכולה לעבור שינויים לאורך זמן ולהפוך רגישה יותר. זיכרון, ניסיון קודם, רגשות ומערכות מוחיות שונות יכולים להשפיע על חוויית הכאב. עם זאת, זה אינו אומר שכל כאב כרוני הוא פשוט "הרגל של המוח".

האם סטרס באמת יכול לגרום לכאב חזק יותר?

כן. סטרס יכול להשפיע על מערכות עצביות והורמונליות המעורבות בחוויית הכאב, ולכן אצל חלק מהאנשים תקופות של עומס וסטרס מלוות בהחמרה.

האם כאב כרוני אומר שאצטרך לחיות איתו תמיד?

לא בהכרח. המונח "כרוני" מתאר בעיקר את משך הכאב ואינו אומר שהוא בהכרח קבוע לכל החיים. הסיבה, המנגנונים, מהלך המחלה והתגובה לטיפול משתנים מאוד מאדם לאדם.

לסיכום

כאב הוא הרבה יותר מתחושה שמגיעה מאזור פגוע.

כאשר קיימת סכנה או פגיעה, קולטנים ומסלולים עצביים מעבירים מידע למערכת העצבים המרכזית. המוח מעבד את המידע יחד עם ההקשר, הניסיון, המצב הגופני והרגשי וגורמים נוספים – ומתוך התהליך המורכב הזה נוצרת חוויית הכאב.

בכאב אקוטי המערכת הזו בדרך כלל מגינה עלינו.

בכאב ממושך, לעיתים מערכת ההגנה עצמה נעשית רגישה יותר והקשר בין כאב לבין נזק ברקמה כבר אינו פשוט.

ולכן במקום לשאול רק:

"איפה כואב?"

לפעמים השאלה החשובה יותר היא:

"למה מערכת הכאב ממשיכה להתריע?"

הבנת המנגנון, יחד עם אבחון רפואי ובדיקה מתאימה, מאפשרת להסתכל על כאב בצורה רחבה ומדויקת יותר.

מקורות מקצועיים

International Association for the Study of Pain (IASP) – Revised Definition of Pain

IASP – Pain Terminology and Nociception

National Institute of Neurological Disorders and Stroke (NIH) – Pain

IASP – Pain Management Center: What Is Pain?

Raja SN et al. The revised International Association for the Study of Pain definition of pain: concepts, challenges, and compromises. PAIN, 2020.

📞 לקביעת טיפול: 050-8861145
🌐 אתר: www.adirasher.co.il
🎙️ הפודקאסט: "לגעת בכאב" – זמין בספוטיפיי

צרו קשר ונתחיל תהליך שיחזיר לכם שליטה ונוחות ביום־יום.

הבהרה חשובה

המאמר נועד לצורכי העשרת ידע ומידע כללי בלבד. הוא אינו מחליף אבחון, ייעוץ או טיפול של רופא ו/או איש מקצוע רפואי מוסמך, ואינו מהווה המלצה או הנעה לביצוע פעולה רפואית או טיפולית כלשהי. במקרה של כאב חדש, חריג, חזק, ממושך או מחמיר – יש לפנות לבדיקה רפואית מתאימה.