De Quervain – המדריך המלא לכאב בצד האגודל ושורש כף היד

כאב בצד של האגודל בשורש כף היד הוא תלונה נפוצה. לפעמים הוא מופיע בהדרגה בזמן עבודה, אימונים או טיפול בתינוק, ולפעמים פתאום שמים לב שכואב לפתוח צנצנת, להרים תיק, לסובב מפתח או אפילו להזיז את האגודל.

אחת האפשרויות היא מצב שנקרא De Quervain Tenosynovitis.

למרות שהשם כולל את המילה Tenosynovitis, לא כדאי לפשט אותו ל־"דלקת בגיד" בלבד. המחקר מתאר שינויים באזור מעטפת הגידים והרקמות שסביבה, בעוד שמידת התפקיד של דלקת קלאסית במנגנון עדיין אינה ברורה לחלוטין. (JAMA Network)

החדשות הטובות הן שברוב המקרים קיימות אפשרויות טיפול שמרניות, ויש כיום מחקר איכותי יחסית שמאפשר לנו להבין טוב יותר מה באמת עשוי לעזור.

מה זה De Quervain?

בצד של האגודל בשורש כף היד נמצא אזור אנטומי שנקרא First Dorsal Extensor Compartment.

בתעלה הזאת עוברים שני גידים מרכזיים:

Abductor Pollicis Longus – APL
Extensor Pollicis Brevis – EPB

הם משתתפים בתנועות של האגודל.

ב־De Quervain נוצרת בעיה באזור שבו הגידים ומעטפתם עוברים בתוך המדור הראשון. תוארו בין היתר עיבוי של מעטפת הגידים ושל ה־Extensor Retinaculum ושינויים ניווניים בגידים עצמם. (JAMA Network)

התוצאה יכולה להיות כאב ורגישות באזור ה־Radial Styloid – הבליטה הגרמית בצד האגודל של שורש כף היד.

האם זו באמת "דלקת"?

זו שאלה חשובה.

השם ההיסטורי Tenosynovitis גורם לנו לחשוב מיד על תהליך דלקתי קלאסי, אבל הספרות המדעית מתארת תמונה מורכבת יותר.

הסקירה השיטתית וה־Network Meta-analysis שפורסמה ב־JAMA Network Open מציינת שהפתופיזיולוגיה המדויקת של De Quervain עדיין אינה ידועה לחלוטין, ושמעורבות הדלקת עצמה שנויה במחלוקת. שינויים ניווניים ועיבוי הרקמות באזור נחשבים חלק מהתמונה. (JAMA Network)

לכן המשפט:

"יש לך דלקת, צריך רק להוריד אותה"

פשוט מדי.

איך De Quervain בדרך כלל מרגיש?

המאפיין המרכזי הוא כאב בצד האגודל של שורש כף היד, באזור ה־Radial Styloid ולעיתים מעט מעליו לאורך האמה.

יכולה להיות רגישות מקומית משמעותית.

הכאב עשוי להתגבר בפעולות שדורשות שימוש באגודל ובשורש כף היד, במיוחד אחיזה, הרמה ותנועות חוזרות מסוימות.

אנשים יכולים לתאר קושי בהרמת תינוק, פתיחת צנצנת, סיבוב מפתח, אחיזה במשקולת, שימוש במספריים או פעולות אחרות שמשלבות אגודל ואחיזה.

אבל המיקום לבדו אינו מספיק לאבחנה.

לא כל כאב בצד האגודל הוא De Quervain.

למה זה קורה?

כאן כדאי להיזהר מהסברים פשוטים מדי.

לעיתים מספרים למטופל:

"השתמשת יותר מדי ביד ולכן הגידים התחככו ונוצרה דלקת."

המחקר אינו מאפשר להסביר כל מקרה בצורה כל כך חד־משמעית.

הפתופיזיולוגיה המדויקת אינה ברורה לחלוטין. קיימים שינויים באזור מעטפת הגידים וה־Retinaculum, ויכולות להיות גם וריאציות אנטומיות – למשל מחיצה שיוצרת תת־מדור נפרד ל־EPB. עם זאת, גם וריאציה אנטומית כזו אינה בהכרח פתולוגית בפני עצמה. (JAMA Network)

לכן עדיף לחשוב על De Quervain כבעיה מקומית באזור הגידים ומעטפתם, ולא כסיפור פשוט של "שימוש יתר שיצר דלקת".

האם טלפון גורם ל־De Quervain?

זו טענה נפוצה מאוד ברשת.

שימוש ממושך בטלפון בהחלט יכול לעורר תסמינים אצל אדם שכבר רגיש לתנועות מסוימות, אבל לא נכון לקבוע:

"De Quervain נגרם מטלפון."

אם פעולה מסוימת חוזרת שוב ושוב ומחמירה את הכאב, אפשר לשנות אותה זמנית כחלק מניהול התסמינים.

אבל צריך להבדיל בין:

פעולה שמעוררת כאב

לבין

הוכחה שהפעולה היא הסיבה למחלה.

ומה לגבי אימוני כוח?

גם כאן לא צריך להפוך את חדר הכושר לאויב.

אחיזה חזקה, משקולות ותרגילים מסוימים יכולים לעורר כאב כאשר האזור כבר רגיש.

אם לדוגמה Curl מסוים, אחיזת מוט או תרגיל אחר מחמירים משמעותית את הכאב, אפשר לשנות זמנית עומס, אחיזה, נפח או תרגיל.

המטרה אינה בהכרח:

"להפסיק להתאמן עד שהכול יעבור."

אלא למצוא דרך להמשיך בפעילות שאינה מחמירה משמעותית את המצב, ובהמשך להחזיר את האזור בהדרגה לדרישות הרגילות שלו.

ומה הקשר להריון ולאחר לידה?

De Quervain מוכר גם בתקופת ההיריון ולאחר הלידה, אבל גם כאן לא נכון להציג מנגנון אחד ודאי לכל המקרים.

בתקופה שלאחר הלידה קיימת גם דרישה חדשה מאוד מהידיים: הרמת התינוק, החזקתו ותנועות חוזרות במהלך היום.

מבחינה קלינית זה חשוב משום שאפשר לבדוק גם איך מבוצעות הפעולות שחוזרות עשרות פעמים ביום, ולא רק להתמקד במקום הכואב.

איך מאבחנים De Quervain?

האבחנה היא בדרך כלל קלינית.

כלומר, הסיפור של המטופל, מיקום הכאב, רגישות מקומית והתגובה לתנועות ולמבחנים מסוימים הם חלק מרכזי מההערכה.

הספרות אינה תומכת בצורך לבצע MRI לכל אדם עם חשד ל־De Quervain. הדמיה כמו אולטרסאונד או MRI יכולה להיות שימושית כאשר קיימת אי־ודאות אבחנתית. (JAMA Network)

וזה הגיוני:

אם הסיפור והבדיקה מאוד אופייניים, אין בהכרח צורך לצלם רק כדי לתת שם למה שכבר ברור קלינית.

Finkelstein Test – האם הוא מוכיח שיש De Quervain?

לא.

Finkelstein הוא אחד המבחנים הקליניים המוכרים באזור.

אבל מבחן אחד אינו אבחנה.

גם אנשים ללא De Quervain יכולים להרגיש אי־נוחות אם מפעילים מספיק מתח על האזור.

בנוסף קיימת לעיתים בלבול בין Finkelstein Test לבין Eichhoff Test, למרות שלא מדובר בדיוק באותה פעולה.

לכן לא כדאי לראות סרטון באינטרנט, לבצע לעצמכם מבחן כואב ולהחליט:

"יצא חיובי, יש לי De Quervain."

האבחנה צריכה להתאים לכל התמונה.

מה עוד יכול לגרום לכאב באותו אזור?

זו נקודה חשובה מאוד.

כאב בצד הרדיאלי של שורש כף היד יכול להגיע גם ממקורות אחרים.

לדוגמה, פגיעה או שבר ב־Scaphoid לאחר נפילה יכולים להתבטא באזור דומה.

גם Osteoarthritis באזור בסיס האגודל, Intersection Syndrome ומצבים אחרים יכולים להיכנס לאבחנה המבדלת.

לכן השאלה:

"האם הייתה טראומה?"

חשובה מאוד.

כאב שהתחיל בהדרגה בזמן הרמת תינוק אינו אותו סיפור כמו כאב שהתחיל מיד לאחר נפילה על יד מושטת.

מה כדאי לעשות בשלבים הראשונים?

ראשית, לזהות אילו פעולות מחמירות משמעותית את הכאב.

אם פעולה מסוימת חוזרת עשרות פעמים ביום ומייצרת כאב משמעותי, אפשר לנסות להפחית זמנית את התדירות שלה או לשנות את הדרך שבה מבצעים אותה.

המטרה אינה להפסיק להשתמש ביד לחלוטין.

המטרה היא להפחית חשיפה שמגרה מאוד את האזור בזמן שמחליטים על דרך הטיפול המתאימה.

ובמקרה של De Quervain משמעותי, כדאי לדעת שהמחקר כיום תומך גם באפשרויות רפואיות יעילות יחסית – ולכן אין צורך "למשוך" חודשים של כאב רק עם עיסוי ומתיחות.

האם סד יכול לעזור?

כן – אבל חשוב להבין איזה סד ולמה.

Thumb Spica Splint הוא סד שמגביל את תנועת האגודל ושורש כף היד במידה מסוימת.

הסקירה השיטתית הגדולה מ־2023 כללה 30 מחקרים ו־1,663 מטופלים. היא מצאה שהוספת Thumb Spica למשך כ־3–4 שבועות להזרקת קורטיקוסטרואידים הייתה קשורה לשיפור סטטיסטי בכאב ובתפקוד. עם זאת, בחלק מההשוואות גודל היתרון לא עבר את הסף שהחוקרים הגדירו כמשמעות קלינית. (JAMA Network)

זה פרט חשוב.

לא מספיק לומר:

"המחקר הוכיח שסד עובד."

הראיות החזקות יותר היו לשילוב של הסד עם טיפול נוסף, ולא לכך שסד לבדו הוא פתרון קסם.

ומה לגבי זריקת קורטיקוסטרואידים?

כאן קיימות ראיות טובות יחסית.

ה־Network Meta-analysis מ־JAMA Network Open מצא שטיפולים שכללו Corticosteroid Injection היו בין האפשרויות בעלות התוצאות הטובות יותר. החוקרים הציעו לשקול הזרקה מקומית יחד עם Thumb Spica למשך 3–4 שבועות כטיפול קו ראשון. (JAMA Network)

באותה אנליזה, הזרקות שבוצעו בהנחיית אולטרסאונד דורגו גבוה מבחינת הפחתת כאב בהשוואה להזרקות קונבנציונליות. עם זאת, חשוב לזכור שחלק מההשוואות התבססו על ראיות ברמת ודאות נמוכה יותר. (JAMA Network)

זריקה היא כמובן טיפול רפואי ויש לקבל החלטה יחד עם רופא בהתאם למצב.

ומה לגבי תרופות נוגדות דלקת?

גם כאן יש הפתעה.

למרות ש־NSAIDs מוזכרים לעיתים קרובות בטיפול ב־De Quervain, הסקירה מ־JAMA ציינה שהשימוש בהם כקו ראשון אינו נתמך היטב בספרות הקיימת. במחקרים שנדונו בסקירה, הזרקת קורטיקוסטרואידים הציגה תוצאות טובות יותר מטיפולים שכללו NSAIDs, ובמחקר אחר הוספת NSAID להזרקה לא סיפקה יתרון נוסף. (JAMA Network)

זה לא אומר שתרופות כאלה לעולם אינן מתאימות.

זו החלטה רפואית בהתאם לאדם.

אבל זה כן אומר שלא כדאי לבנות את כל הטיפול על המשפט:

"זו דלקת, קח אנטי־דלקתי."

האם עיסוי יכול לפתור De Quervain?

טיפול ידני או עבודה על רקמות יכולים לעזור לחלק מהאנשים מבחינת כאב ונוחות.

אבל אין בסיס טוב לומר שעיסוי:

"פותח את התעלה",
"מפרק הידבקויות",
או "מוציא את הדלקת".

ובמיוחד כאשר האזור מאוד רגיש, עבודה אגרסיבית ישירות על המקום יכולה פשוט לגרות אותו יותר.

אם טיפול פסיבי מקל – אפשר להשתמש בו ככלי נלווה.

אבל צריך להיות ברורים לגבי מה הוא עושה ומה לא הוכח שהוא עושה.

האם מתיחות עוזרות?

לא חייבים למתוח אזור שכואב רק משום שמדובר בגידים.

מתיחה חזקה שמייצרת שוב ושוב את הכאב אינה בהכרח מועילה.

בשלב רגיש מאוד ייתכן שדווקא הפחתת החשיפה לתנועה המעוררת תהיה שימושית יותר.

בהמשך, כאשר התסמינים מאפשרים, אפשר להחזיר תנועה ועומס בצורה מדורגת בהתאם לצורך.

ומה לגבי תרגילים?

כאן צריך לדייק במיוחד.

הרבה אתרים מציגים "5 תרגילים שמרפאים De Quervain", אבל בסיס הראיות הישיר לתוכנית תרגול ספציפית קטן יותר מהראיות הקיימות להזרקת קורטיקוסטרואידים ולשילובה עם Thumb Spica.

זה לא אומר שלתרגול אין מקום.

אם האזור היה כואב במשך זמן והאדם הפחית משמעותית שימוש ביד, הגיוני שבתהליך החזרה לתפקוד נרצה להחזיר בהדרגה תנועה, כוח, אחיזה והיכולת להתמודד עם הדרישות הרלוונטיות.

אבל לא נכון להציג תרגיל מסוים כאילו הוכח שהוא "מתקן את De Quervain".

האם צריך אולטרסאונד או MRI?

בדרך כלל לא בשלב הראשון כאשר התמונה הקלינית ברורה.

De Quervain מאובחן בעיקר קלינית.

אולטרסאונד יכול להיות שימושי כאשר האבחנה אינה ברורה, וגם לזיהוי וריאציות אנטומיות מסוימות ולסיוע בהזרקה כאשר בוחרים לבצע אותה. (JAMA Network)

MRI יכול להיות רלוונטי במקרים נבחרים, אבל הוא אינו בדיקה שגרתית לכל כאב בצד האגודל.

הדמיה צריכה לענות על שאלה – לא רק להראות שיש כאב.

מתי כדאי להיבדק?

אם הכאב נמשך, הולך ומחמיר או מתחיל להגביל אחיזה, עבודה, אימון או פעולות יומיומיות – כדאי לבצע הערכה.

גם אם אינכם בטוחים שהכאב באמת מגיע מ־De Quervain, בדיקה יכולה לעזור להבדיל בין האפשרויות.

אם הייתה טראומה, במיוחד נפילה על היד, כדאי להיות זהירים יותר ולא להניח שמדובר ב־Tenosynovitis.

סימני אזהרה ומתי נדרשת פנייה רפואית

לא כל כאב בצד האגודל הוא מצב של גידים.

לאחר נפילה או טראומה, כאב משמעותי, נפיחות, עיוות או קושי להשתמש ביד יכולים להעלות חשד לפגיעה אחרת ודורשים הערכה.

גם אודם משמעותי, חום מקומי יחד עם חום גוף או תחושת מחלה דורשים בירור.

נימול משמעותי, חולשה חדשה או ירידה בתחושה אינם מאפיינים קלאסיים של De Quervain ודורשים בדיקה של מקור אחר אפשרי.

האם צריך ניתוח?

ברוב המקרים ניתוח אינו נקודת ההתחלה.

כאשר טיפול שמרני מתאים אינו מצליח והתסמינים נשארים משמעותיים, ניתן לשקול Surgical Release של המדור הראשון.

הסקירה מ־JAMA מתארת ניתוח כאפשרות לאחר כישלון של טיפול לא־ניתוחי. היא גם מדגישה שהספרות אינה מאפשרת לקבוע בוודאות איזו טכניקה ניתוחית או איזה סוג חתך הם העדיפים. בין הסיבוכים שיש להביא בחשבון נמצאת פגיעה ב־Superficial Radial Nerve. (JAMA Network)

כלומר:

ניתוח יכול להיות יעיל במקרים מתאימים – אבל הוא אינו הצעד הראשון.

איך נראה תהליך השיקום?

כאן צריך להפריד בין טיפול במצב עצמו לבין החזרה לתפקוד.

אם אדם קיבל טיפול רפואי והכאב ירד, זה עדיין לא בהכרח אומר שהוא מיד מוכן לחזור לכל העומסים הקודמים.

אפשר בהדרגה להחזיר תנועת אגודל ושורש כף היד, כוח אחיזה, כוח של האגודל והאמה ויכולת לבצע את הפעולות הספציפיות שהאדם צריך.

אצל הורה – הרמת הילד.

אצל מתאמן – אחיזת משקולות.

אצל מטפל – עבודה עם הידיים.

אצל מוזיקאי – הדרישות הספציפיות של הכלי.

אצל אדם שעובד מול מחשב – יום עבודה מלא ללא החמרה משמעותית.

המטרה היא לא רק מבחן Finkelstein שלא כואב.

המטרה היא לחזור להשתמש ביד.

משהו שהרבה אנשים לא יודעים

השם Tenosynovitis גורם לרבים לחשוב ש־De Quervain הוא פשוט "דלקת בגלל שימוש יתר".

אבל הסקירה המדעית המרכזית בתחום מציינת שהפתופיזיולוגיה המדויקת אינה ברורה ושמעורבות הדלקת עצמה שנויה במחלוקת. תוארו גם עיבוי של מעטפת הגידים וה־Retinaculum ושינויים ניווניים ברקמות. (JAMA Network)

וזה משנה את השפה שבה כדאי להשתמש.

במקום לומר:

"יש לך דלקת שצריך להוציא."

עדיף לומר:

"יש כאן מצב מוכר באזור מעטפת הגידים בצד האגודל. נבין עד כמה הוא רגיש, מה מגביל אותך ומהי הדרך המתאימה להחזיר את היד לתפקוד."

מה אפשר לעשות בבית?

אם התמונה מתאימה ל־De Quervain ואין טראומה או סימני אזהרה, התחילו בזיהוי הפעולות שמחמירות משמעותית את הכאב.

אין צורך לבדוק את האזור עשרות פעמים ביום.

אם אתם מרימים תינוק, נסו לגוון את האחיזה ולא לבצע שוב ושוב בדיוק את התנועה שמייצרת כאב משמעותי.

אם תרגיל מסוים בחדר הכושר מעורר כאב, הפחיתו זמנית עומס או החליפו וריאציה במקום להכריח את היד להתמודד עם אותה דרישה.

אל תעסו באגרסיביות את הנקודה רק משום שהיא כואבת.

אל תבצעו שוב ושוב מבחני Finkelstein בבית.

ואם הכאב משמעותי או אינו משתפר – כדאי להיבדק, משום שב־De Quervain קיימות אפשרויות טיפול רפואיות עם תמיכה מחקרית טובה יחסית. (JAMA Network)

איך אנחנו ניגשים ל־De Quervain ב־Recovery Center?

כשמגיע אלינו אדם עם כאב בצד האגודל, אנחנו לא מניחים אוטומטית:

"יש דלקת בגיד."

קודם נרצה להבין איפה בדיוק הכאב, איך הוא התחיל, האם הייתה טראומה, אילו פעולות מעוררות אותו והאם קיימים סימנים שמכוונים בכלל למקור אחר.

נבדוק תנועה של האגודל ושורש כף היד, כוח, אחיזה, רגישות מקומית ואת הפעולות שמפריעות לאדם בחיים או באימון.

אם התמונה מתאימה ל־De Quervain, ניתן לעבוד על התאמת העומסים והחזרה הדרגתית לתנועה, כוח ואחיזה.

במקרים המתאימים ובהתאם להכשרה ולתחום העיסוק ניתן לשלב טיפול ידני, עבודה על רקמות רכות, דיקור מערבי וטכניקות אוסטאופתיות ככלים נלווים לניהול התסמינים – בלי לטעון שאנחנו "פותחים את מעטפת הגיד" או "מוציאים את הדלקת".

ומכיוון שלטיפול רפואי כמו הזרקת קורטיקוסטרואידים קיימת תמיכה מחקרית משמעותית יחסית ב־De Quervain, כאשר המקרה מתאים לכך חשוב גם לדעת להפנות לרופא ולא לנסות לפתור הכול על מיטת הטיפולים. (JAMA Network)

המטרה בסופו של דבר היא להחזיר את היד לפעולות שהיא צריכה לבצע – בלי לייצר פחד מתנועה ובלי לייצר תלות בטיפול פסיבי.

שאלות נפוצות

De Quervain הוא דלקת בגיד?
השם Tenosynovitis היסטורי ושימושי, אבל המחקר מצביע על פתופיזיולוגיה מורכבת יותר, ומידת המעורבות של דלקת קלאסית אינה ברורה לחלוטין. (JAMA Network)

איך יודעים אם יש לי De Quervain?
האבחנה בעיקר קלינית ומתבססת על הסיפור, מיקום הכאב והבדיקה. מבחן עצמי אחד אינו מספיק לאבחנה.

סד יכול לעזור?
כן. הראיות הטובות יותר תומכות ב־Thumb Spica לתקופה קצרה כחלק מטיפול, במיוחד בשילוב עם הזרקת קורטיקוסטרואידים. (JAMA Network)

זריקת קורטיזון עוזרת?
קיימת תמיכה מחקרית טובה יחסית ל־Corticosteroid Injection, ובסקירת JAMA השילוב עם Thumb Spica למשך 3–4 שבועות הוצע כקו ראשון. (JAMA Network)

צריך MRI?
בדרך כלל לא כאשר התמונה הקלינית ברורה. אולטרסאונד או MRI יכולים להיות רלוונטיים כאשר קיימת אי־ודאות אבחנתית. (JAMA Network)

צריך להפסיק להתאמן?
לא בהכרח. לעיתים ניתן להתאים זמנית עומס, אחיזה או תרגיל ולהמשיך בפעילות שאינה מחמירה משמעותית את התסמינים.

האם De Quervain יכול להגיע לניתוח?
כן, במקרים שבהם טיפול שמרני מתאים אינו מצליח והתסמינים משמעותיים, ניתן לשקול שחרור ניתוחי. ניתוח אינו בדרך כלל קו הטיפול הראשון. (JAMA Network)

לסיכום

De Quervain הוא מצב המשפיע על אזור מעטפת הגידים APL ו־EPB בצד האגודל של שורש כף היד.

הוא יכול לגרום לכאב משמעותי באחיזה, הרמה ובשימוש באגודל – אבל לא כל כאב באזור הזה הוא De Quervain.

חשוב גם לא לצמצם אותו למשפט:

"יש דלקת בגלל שימוש יתר."

האבחנה היא בעיקר קלינית, הדמיה אינה נדרשת באופן שגרתי, וטיפול צריך להיות מותאם לחומרת התסמינים ולתפקוד.

ומבחינת המחקר, אחת הנקודות החשובות ביותר היא שקיימת תמיכה טובה יחסית ב־Corticosteroid Injection בשילוב Thumb Spica למשך כ־3–4 שבועות, בעוד שלחלק מהטיפולים האחרים קיימות ראיות חלשות או מוגבלות יותר. (JAMA Network)

המטרה אינה רק לגרום לנקודה בצד האגודל להפסיק לכאוב.

המטרה היא להחזיר את היד לאחוז, להרים, לעבוד ולהתאמן.

מקורות מקצועיים ומחקרים

המקור המרכזי למאמר הוא הסקירה השיטתית ו־Network Meta-analysis של Challoumas ועמיתיו שפורסמה ב־JAMA Network Open בשנת 2023. הסקירה כללה 30 מחקרים ו־1,663 מטופלים, מתוכם 19 מחקרים השתתפו באנליזות הכמותיות. היא בחנה טיפול באמצעות הזרקות קורטיקוסטרואידים, Thumb Spica, טיפולים משולבים, טיפולים נוספים וניתוח, תוך הערכת איכות הראיות באמצעות GRADE. (JAMA Network)

חשוב במיוחד לציין מגבלה של הספרות: מתוך 19 המחקרים שנכנסו לאנליזות הכמותיות, רק מחקר אחד הוגדר בסיכון נמוך להטיה, שמונה היו בסיכון גבוה והיתר עוררו חששות מסוימים. לכן גם כאשר קיימת המלצה טיפולית, אין להציג את המחקר כאילו כל השאלות בנושא De Quervain כבר נפתרו. (JAMA Network)

הבהרה רפואית

המידע במאמר נועד להעשרת הידע בלבד ואינו מהווה אבחון, המלצה רפואית אישית או תחליף לבדיקה רפואית. כאב לאחר טראומה משמעותית, נפיחות או עיוות, חוסר יכולת להשתמש ביד, אודם וחום משמעותיים, ירידה בתחושה או חולשה חדשה מצריכים הערכה רפואית. הזרקות, תרופות וניתוחים הם טיפולים רפואיים שיש להתאים באופן אישי באמצעות הגורם הרפואי המתאים.

צרו איתנו קשר

סובלים מכאב בצד האגודל או בשורש כף היד ורוצים להבין מה הצעד הבא? ב־Recovery Center – הבית לשיקום וטיפול בפציעות וכאב, אנחנו מתחילים בהבנת הבעיה ובונים תהליך שמטרתו להחזיר אתכם בהדרגה לתנועה, לאימון ולפעילות שאתם רוצים לבצע.

📍 הכישור 30, חולון
📞 050-886-1145
🌐 www.adirasher.co.il
🌐 Recovery Center
📱 Instagram: adir.asher_therapist

🎙️ רוצים להמשיך ללמוד על כאב, פציעות ושיקום? הפודקאסט שלנו "לגעת בכאב" זמין ב־Spotify, ובו אנחנו מדברים על כאב, פציעות ושיקום בשפה פשוטה וברורה.

Recovery Center – לא רק להפחית את הכאב, אלא לבנות את הדרך חזרה לתפקוד.