חולצה שנוגעת בעור וכואבת.
זרם המים במקלחת מרגיש צורב.
ליטוף עדין מרגיש כמו כאב.
אפילו שינוי קטן בטמפרטורה יכול להיות בלתי נסבל.

לתופעה הזו קוראים אלודיניה – Allodynia.

והדבר החשוב ביותר להבין הוא שהכאב אמיתי, גם כאשר הגירוי שגרם לו בדרך כלל אינו אמור לכאוב.

לפי ההגדרה הרשמית של האגודה הבינלאומית לחקר הכאב (IASP), אלודיניה היא כאב שנגרם מגירוי שבדרך כלל אינו גורם לכאב. (IASP)

אז מה בעצם קורה באלודיניה?

מערכת העצבים שלנו מקבלת כל הזמן מידע מהגוף:

מגע, לחץ, חום, קור, תנועה ועוד.

במצב רגיל, מגע של חולצה בעור אמור להיקלט פשוט כ"מגע".

באלודיניה, מערכת עיבוד הכאב מגיבה בצורה שונה – וגירוי שאמור להיות לא-כואב נחווה ככאב.

אפשר לחשוב על זה כמו מערכת אזעקה שהפכה רגישה מדי.

האזעקה עצמה עובדת – אבל היא מתחילה לצלצל גם במצבים שבדרך כלל לא היו אמורים להפעיל אותה.

חשוב לדייק: אלודיניה היא סימן קליני, ולא אבחנה של מנגנון מסוים בפני עצמו. היא יכולה להופיע בהקשרים שונים של פגיעה או מחלה במערכת העצבים וגם במצבים אחרים. (IASP)

איך אלודיניה מרגישה?

אנשים יכולים לתאר:

שריפה.

צריבה.

דקירות.

כאב ממגע קל.

רגישות קיצונית של העור.

ולפעמים אפילו תחושה המזכירה כוויית שמש למרות שהעור נראה תקין. (Cleveland Clinic)

שלושה סוגים שכדאי להכיר

1. אלודיניה סטטית / מגע

לחיצה או מגע עדין גורמים לכאב.

לדוגמה:

מישהו מניח יד על הכתף – וכואב.

2. אלודיניה דינמית

משהו נע על פני העור וגורם לכאב.

לדוגמה:

חולצה מתחככת בעור.

מגבת עוברת על הגוף.

מברשת עוברת בשיער.

3. אלודיניה תרמית

שינוי טמפרטורה שאינו אמור להיות כואב גורם לכאב.

לדוגמה, מים חמימים או קרירים יחסית מרגישים כואבים. (Cleveland Clinic)

אלודיניה והיפראלגזיה – זה לא אותו דבר

קל מאוד להתבלבל ביניהן.

Allodynia

משהו שלא אמור לכאוב – כואב.

Hyperalgesia

משהו שאמור לכאוב – כואב הרבה יותר מהמצופה.

לדוגמה:

ליטוף עדין שכואב → אלודיניה.

דקירה שבדרך כלל כואבת מעט אבל מרגישה כואבת בצורה קיצונית → היפראלגזיה.

זו גם ההבחנה שבה משתמשת IASP. (IASP)

למה זה קורה?

אין סיבה אחת לאלודיניה.

היא יכולה להופיע כחלק ממספר מצבים, בהם:

כאב נוירופתי.

נוירופתיה סוכרתית.

פיברומיאלגיה.

מיגרנה.

שלבקת חוגרת ולאחריה Post-Herpetic Neuralgia.

CRPS – Complex Regional Pain Syndrome.

טריגמינל נוירלגיה.

טרשת נפוצה.

פגיעה עצבית בעקבות טראומה יכולה גם היא להיות קשורה לתופעה. (Cleveland Clinic)

ולכן השאלה החשובה אינה רק:

"איך מורידים את הרגישות?"

אלא:

"למה הופיעה האלודיניה מלכתחילה?"

האם אלודיניה אומרת שהעור פגוע?

לא בהכרח.

וזה אחד הדברים שהופכים אותה למבלבלת כל כך.

האדם יכול להסתכל על העור ולראות:

אין חתך.

אין חבורה.

אין פצע.

ובכל זאת מגע קל יכול לכאוב מאוד.

הסיבה היא שחוויית הכאב תלויה בעיבוד המידע במערכת העצבים ולא רק במראה החיצוני של הרקמה.

אז איך מתמודדים עם אלודיניה?

כאן חשוב לא ליפול לפתרונות קסם.

אין "תרגיל לאלודיניה" שמתאים לכולם.

הטיפול תלוי מאוד בגורם לתופעה.

אם היא קשורה למיגרנה – הטיפול יכול להיות שונה.

אם מדובר בנוירופתיה סוכרתית – הטיפול שונה.

אם היא הופיעה בעקבות פגיעה עצבית – שוב מדובר בתמונה אחרת.

לכן כאשר אלודיניה חדשה, משמעותית או מתמשכת, השלב הראשון הוא בירור של הסיבה. (Cleveland Clinic)

ומה אפשר לעשות בבית?

אם כבר עברתם הערכה רפואית וידוע מה מקור הבעיה, ניתן לעיתים לעבוד על הפחתת הרגישות כחלק מהטיפול.

אחת הגישות היא Desensitization – דה־סנסיטיזציה.

הרעיון הוא לחשוף את האזור בהדרגה לגירויים שניתן לסבול.

לדוגמה, בהתאם למצב:

מגע עדין מאוד.

מרקמים שונים.

לחץ קל.

ובהמשך הגדלה הדרגתית של הגירוי.

המטרה היא לא להכאיב לעצמכם בכוח, אלא לבצע חשיפה הדרגתית ומבוקרת.

דה־סנסיטיזציה במסגרת פיזיותרפיה היא אחת האפשרויות המתוארות לטיפול באלודיניה. (Cleveland Clinic)

לא "משפשפים עד שזה יעבור"

אם העור רגיש מאוד, המחשבה יכולה להיות:

"אני פשוט אתרגל אותו לכאב."

ואז מתחילים:

לשפשף.

ללחוץ.

לעסות בכוח.

או להעביר משהו מחוספס שוב ושוב.

זו לא המטרה.

חשיפה טיפולית צריכה להיות הדרגתית ונסבלת.

אם פעולה מסוימת גורמת להתלקחות משמעותית שנמשכת לאחר מכן, צריך להתאים את עוצמת הגירוי.

ומה לגבי פעילות גופנית?

כאשר המצב הרפואי מאפשר זאת, שמירה על פעילות יכולה להיות חלק חשוב מהתמונה הרחבה.

במיוחד במצבים כמו פיברומיאלגיה, שבהם פעילות גופנית הדרגתית היא חלק מרכזי מניהול המצב.

אבל שוב:

פעילות גופנית אינה "תרופה לאלודיניה".

צריך להתאים אותה למצב שגורם לרגישות.

האם תרופות יכולות לעזור?

במקרים מסוימים כן.

כאשר האלודיניה היא חלק מכאב נוירופתי, רופאים עשויים להשתמש בתרופות המיועדות לכאב עצבי. אפשרויות טיפול עשויות לכלול תרופות מסוימות ממשפחת נוגדי הפרכוסים או נוגדי הדיכאון, ובמצבים מסוימים טיפולים מקומיים כגון לידוקאין או קפסאיצין. (Cleveland Clinic)

אבל:

לא מתחילים טיפול כזה לבד.

הבחירה בתרופה תלויה בגורם, במחלות רקע, בתרופות נוספות ובמאפיינים האישיים של המטופל.

ומה לגבי טיפול רגשי?

כאב מתמשך ורגישות קיצונית למגע יכולים להשפיע מאוד על החיים.

תחשבו כמה פעולות בסיסיות יכולות להפוך למאתגרות:

להתלבש.

להתקלח.

לישון.

לקבל חיבוק.

להתאמן.

לפעמים אפילו מגע של הסדין יכול להפריע.

לכן בכאב כרוני משמעותי ניתן לשלב גם התייחסות פסיכולוגית, למשל CBT, כחלק מתוכנית רחבה יותר להתמודדות עם כאב. (Cleveland Clinic)

זה כמובן לא אומר שהכאב פסיכולוגי או דמיוני.

האם אלודיניה יכולה לעבור?

כן, בחלק מהמקרים.

משך האלודיניה תלוי מאוד בסיבה.

לדוגמה, אלודיניה הקשורה למיגרנה יכולה להיות זמנית, בעוד שכאשר קיימת פגיעה או מחלה מתמשכת של מערכת העצבים היא עלולה להימשך זמן רב יותר.

IASP מציינת שבמצבים מסוימים רגישות שמופיעה לאחר פגיעה חריפה יכולה לפחות עם הזמן, בעוד שבמצבים נוירופתיים מתקדמים היא עלולה דווקא להתגבר. (IASP)

שאלות נפוצות

האם אלודיניה היא מחלה?

לא בהכרח. אלודיניה היא תסמין/סימן קליני שיכול להופיע במצבים שונים. לכן צריך לברר מה עומד מאחוריה. (IASP)

למה הבגדים שלי פתאום כואבים על העור?

כאב שנגרם ממגע או תנועה של בד על העור יכול להתאים לאלודיניה מכנית. אם זו תופעה חדשה או מתמשכת, כדאי לברר את הסיבה. (Cleveland Clinic)

האם אלודיניה קשורה לפיברומיאלגיה?

היא יכולה להופיע אצל אנשים עם פיברומיאלגיה, אבל היא אינה ייחודית לפיברומיאלגיה ויכולה להופיע במצבים רבים אחרים. (Cleveland Clinic)

האם אלודיניה קשורה למיגרנה?

כן. אלודיניה עורית מוכרת אצל חלק מהאנשים בזמן מיגרנה. (Cleveland Clinic)

האם אלודיניה אומרת שיש לי נזק עצבי?

לא בהכרח. אלודיניה לבדה אינה מוכיחה נזק עצבי מסוים. IASP מדגישה שמדובר במונח קליני שאינו קובע בפני עצמו את המנגנון. (IASP)

האם אפשר "לאמן" את הגוף לא להרגיש את המגע ככאב?

במצבים מסוימים משתמשים בדה־סנסיטיזציה הדרגתית כחלק מתהליך השיקום, אבל צריך להתאים אותה לסיבה ולמצב המטופל. (Cleveland Clinic)

מתי כדאי לפנות לבדיקה?

אם פתאום התחלתם להרגיש כאב משמעותי ממגע שבדרך כלל אינו כואב – במיוחד אם אין לכם הסבר ברור לכך – כדאי לפנות להערכה רפואית.

חשוב במיוחד להיבדק אם התופעה:

הופיעה בפתאומיות, חזקה מאוד, הולכת ומחמירה, מפריעה לשינה או לתפקוד, או מלווה בחולשה, שינוי בתחושה או תסמינים נוירולוגיים נוספים. (Cleveland Clinic)

השורה התחתונה

אלודיניה מלמדת אותנו משהו חשוב מאוד על כאב:

עוצמת הכאב שאנחנו מרגישים אינה תמיד מדד ישיר לעוצמת הנזק ברקמה.

באלודיניה, אפילו גירוי שבדרך כלל אינו כואב יכול להפוך לכואב מאוד.

אבל לא נכון פשוט להגיד:

"מערכת העצבים רגישה – צריך להתרגל לזה."

צריך קודם להבין מדוע היא רגישה.

הטיפול יכול לכלול, בהתאם לגורם, טיפול במצב הרפואי הבסיסי, התאמת פעילות, דה־סנסיטיזציה הדרגתית, טיפול בכאב נוירופתי ולעיתים גישה רב־תחומית.

מקורות מקצועיים

ההגדרה וההבחנה בין אלודיניה להיפראלגזיה מבוססות על International Association for the Study of Pain – Pain Terminology ועל IASP – Allodynia and Hyperalgesia in Neuropathic Pain. מידע קליני נוסף על גורמים, אבחון ואפשרויות טיפול ניתן למצוא ב־Cleveland Clinic – Allodynia. (Cleveland Clinic)

הבהרה: המאמר נועד להעשרת ידע ומידע כללי בלבד ואינו מחליף אבחון, ייעוץ או טיפול רפואי. אלודיניה יכולה להופיע כתוצאה ממספר מצבים שונים ולכן תסמין חדש, משמעותי או מתמשך מצריך בירור מקצועי.