דלקת מפרקים – למה זה קורה, איך מזהים ומה אפשר לעשות

כאבים במפרקים הם דבר נפוץ מאוד, אבל לא כל כאב במפרק הוא דלקת מפרקים.

המונח "דלקת מפרקים" – Arthritis – מתאר קבוצה גדולה של מצבים שיכולים לגרום לכאב, נוקשות, נפיחות והגבלה בתנועה. חלקם קשורים לשינויים ניווניים במפרק, אחרים למחלות אוטואימוניות, לזיהומים או להצטברות גבישים כמו במקרה של גאוט.

לכן השאלה הראשונה היא לא רק "איך מורידים את הכאב?", אלא קודם כל – למה המפרק כואב?

מהם התסמינים האפשריים?

התסמינים משתנים בהתאם לסוג דלקת המפרקים, אך יכולים לכלול:

• כאב במפרק

• נוקשות

• נפיחות

• רגישות מקומית

• ירידה בטווח התנועה

• קושי בהליכה או בפעולות יומיומיות

• תחושת חום באזור המפרק

• ירידה בכוח וביכולת התפקודית

גם דפוס הכאב חשוב.

לדוגמה, נוקשות ממושכת בבוקר ומעורבות של מספר מפרקים עשויות להעלות חשד לתהליך דלקתי מערכתי, בעוד שכאב הקשור לעומסים עשוי להתאים יותר למצבים אחרים.

לא קיימת רק דלקת מפרקים אחת

אוסטאוארתריטיס – Osteoarthritis

אוסטאוארתריטיס שכיחה במיוחד בברכיים, בירכיים ובידיים.

בעבר היה נהוג לתאר אותה בעיקר כ"שחיקת סחוס", אבל כיום אנחנו יודעים שמדובר במצב מורכב יותר המערב את המפרק כולו.

הכאב אינו בהכרח ביחס ישיר למה שרואים בצילום. אדם יכול להציג שינויים משמעותיים בהדמיה ולסבול מעט יחסית, ואדם אחר יכול לסבול מכאב משמעותי יותר.

דלקת מפרקים שגרונית – Rheumatoid Arthritis

זוהי מחלה אוטואימונית שבה מערכת החיסון מעורבת בתהליך דלקתי הפוגע במפרקים.

היא יכולה לגרום לנפיחות, כאב ונוקשות, ולעיתים מערבת מספר מפרקים בצורה סימטרית.

כאן הטיפול הרפואי חשוב במיוחד, משום שקיימות תרופות שמטרתן לשלוט במחלה ולהפחית את הסיכון לנזק מפרקי.

דלקת מפרקים פסוריאטית

מחלה דלקתית שיכולה להופיע אצל אנשים עם פסוריאזיס ולערב מפרקים, גידים ואזורים נוספים.

גם במקרה הזה טיפול פיזי יכול להיות חלק מהתהליך, אבל הוא אינו מחליף בירור וטיפול רפואי מתאים.

גאוט

בגאוט מצטברים גבישי חומצת שתן במפרק ונוצרת תגובה דלקתית חריפה.

התקף יכול להיות מאוד כואב ולהופיע במהירות, לעיתים קרובות בבוהן הגדולה – אך לא רק שם.

האם מנוחה היא הפתרון?

לפעמים בתקופה של התלקחות חריפה צריך להפחית עומס.

אבל מנוחה מוחלטת לאורך זמן אינה בדרך כלל הפתרון לשיקום המפרק.

כאשר אנחנו מפסיקים לזוז לחלוטין, עלולים להופיע ירידה בכוח, ירידה בסבולת, נוקשות ופגיעה נוספת ביכולת התפקודית.

במיוחד באוסטאוארתריטיס, פעילות גופנית ותרגול טיפולי הם חלק מרכזי מהטיפול המומלץ בהנחיות מקצועיות.

למה חיזוק כל כך חשוב?

כאשר מפרק כואב, אנשים נוטים באופן טבעי להשתמש בו פחות.

אבל עם הזמן עלולה להיווצר ירידה בכוח השרירים שסביבו.

לדוגמה, במקרה של אוסטאוארתריטיס בברך נרצה במקרים רבים לעבוד על כוח השרירים סביב הברך והירך, שליטה בתנועה ויכולת לבצע פעולות כמו קימה, הליכה ועלייה במדרגות.

המטרה היא לא "לחזק את הסחוס".

המטרה היא לשפר את היכולת של הגוף להתמודד עם העומסים שמופעלים עליו.

האם מותר להתאמן כשיש דלקת מפרקים?

במקרים רבים – כן.

הפעילות צריכה להיות מותאמת לסוג המחלה, למצב המפרק, לרמת הכאב ולמצב הרפואי.

אפשר לשלב, בהתאם למקרה:

• אימוני כוח

• פעילות אירובית

• תרגילי טווח תנועה

• שיווי משקל

• תרגול תפקודי

• הליכה

• פעילות במים

• תרגול הדרגתי בהתאם למטרות המטופל

גם בדלקת מפרקים שגרונית קיימות המלצות לפעילות גופנית כחלק מהטיפול, תוך התאמה למצב המחלה.

ומה עושים בזמן התלקחות?

כאן צריך להיות חכמים יותר עם העומס.

אם מפרק נפוח, חם וכואב משמעותית, לא תמיד נכון להמשיך בדיוק באותו אימון שבוצע לפני ההתלקחות.

לעיתים נוריד זמנית עצימות, נשנה תרגילים או נפחית עומסים ונחזור אליהם בהדרגה כשהמצב מאפשר.

המטרה אינה לבחור בין שתי קיצוניות של "להתאמן בכל מחיר" או "לא לזוז בכלל".

המטרה היא להתאים את הפעילות למצב הנוכחי.

מה אנחנו יכולים לעשות במסגרת הקליניקה?

קודם כל – להבין עם איזה מצב אנחנו מתמודדים.

אנחנו בוחנים טווחי תנועה, כוח, רגישות, דפוסי תנועה, מגבלות תפקודיות ואת הפעולות שמחמירות או מקלות על התסמינים.

כאשר מדובר במצב שמתאים לעבודה שיקומית, ניתן לשלב בהתאם לצורך:

תרגול וחיזוק הדרגתי – כדי לשפר כוח, סבולת ויכולת תפקודית.

עבודה על טווחי תנועה – כאשר קיימת נוקשות או הגבלה.

תרגול תפקודי – קימה, הליכה, מדרגות, נשיאת משקל או פעולות אחרות שרלוונטיות לחיי המטופל.

שיפור שיווי משקל ושליטה בתנועה – במיוחד כאשר הכאב גרם להימנעות מפעילות.

טיפול ידני – יכול במקרים מסוימים לשמש ככלי משלים להקלה בכאב ולשיפור זמני בתנועה, אך אינו אמור להחליף פעילות ותרגול.

ומה לגבי עיסוי, חימום וטיפולים פסיביים?

הם יכולים להיות נעימים ולעיתים לסייע זמנית בכאב או בנוקשות.

אבל חשוב להבדיל בין הקלה בסימפטומים לבין שינוי ביכולת התפקודית של הגוף.

אם אחרי הטיפול המטופל מרגיש טוב יותר אבל לא נעשית שום עבודה על כוח, תנועה, פעילות וניהול עומסים – אנחנו עלולים לפספס חלק משמעותי מהשיקום.

לכן אנחנו מעדיפים להשתמש בכלים הפסיביים, כאשר הם מתאימים, כחלק מתהליך רחב יותר.

האם דלקת מפרקים ניתנת לריפוי?

זה תלוי לחלוטין בסוג המחלה.

במצבים כרוניים כמו Osteoarthritis או Rheumatoid Arthritis לא נכון להבטיח "ריפוי" באמצעות טיפול בקליניקה.

אבל זה ממש לא אומר שאין מה לעשות.

במקרים רבים אפשר לשפר כאב, כוח, ניידות, סבולת ותפקוד ולסייע לאדם לחזור לפעילויות שנמנע מהן.

בדלקות מפרקים דלקתיות ואוטואימוניות, הטיפול הרפואי במחלה עצמה נשאר חלק מרכזי מאוד בתהליך.

מתי חשוב לפנות לבירור רפואי?

לא כדאי להניח שכל מפרק כואב הוא פשוט "עומס".

חשוב במיוחד לפנות לבירור כאשר קיימים:

• נפיחות משמעותית ולא מוסברת

• מפרק אדום וחם מאוד

• כאב חריף שהופיע במהירות

• חום או תחושת מחלה כללית

• נוקשות בוקר משמעותית ומתמשכת

• מעורבות של מספר מפרקים

• ירידה בלתי מוסברת במשקל

• כאב משמעותי לאחר טראומה

• החמרה מתמשכת ללא סיבה ברורה

מפרק חם, אדום ונפוח מאוד, במיוחד יחד עם חום או הרגשה כללית רעה, יכול במקרים מסוימים להעיד על זיהום במפרק, ולכן דורש הערכה רפואית דחופה.

סיכום

"דלקת מפרקים" היא לא אבחנה אחת.

אוסטאוארתריטיס, דלקת מפרקים שגרונית, דלקת מפרקים פסוריאטית וגאוט הם מצבים שונים שדורשים התייחסות שונה.

אבל יש עיקרון שחוזר שוב ושוב: כאב במפרק לא בהכרח אומר שצריך להפסיק להשתמש בו.

לאחר אבחון נכון ובהתאם למצב הרפואי, פעילות גופנית, חיזוק הדרגתי, שיפור טווחי תנועה וניהול נכון של עומסים יכולים להיות חלק משמעותי מאוד מהתהליך.

המטרה שלנו בשיקום היא לא רק לגרום למפרק "להרגיש פחות כואב" בזמן הטיפול – אלא לנסות להחזיר לאדם כמה שיותר כוח, תנועה, ביטחון ותפקוד.

מקורות מקצועיים

1. NICE – Osteoarthritis in over 16s: diagnosis and management (NG226). ההנחיות מדגישות פעילות גופנית טיפולית כאחד מטיפולי הליבה באוסטאוארתריטיס.

2. Kolasinski SL, et al. 2019 American College of Rheumatology/Arthritis Foundation Guideline for the Management of Osteoarthritis of the Hand, Hip, and Knee. Arthritis Care & Research. 2020.

3. Rausch Osthoff AK, et al. 2018 EULAR recommendations for physical activity in people with inflammatory arthritis and osteoarthritis. Annals of the Rheumatic Diseases. 2018.

4. Smolen JS, et al. EULAR recommendations for the management of rheumatoid arthritis with synthetic and biological disease-modifying antirheumatic drugs: 2022 update. Annals of the Rheumatic Diseases. 2023.

5. World Health Organization – Osteoarthritis, fact sheet and clinical overview.

הבהרה

המידע במאמר נועד להעשרה ולידע כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לאבחון, ייעוץ או טיפול רפואי. קיימים סוגים רבים של דלקות מפרקים והטיפול משתנה בהתאם לגורם, למצב הרפואי ולממצאים האישיים. אין להתחיל, להפסיק או לשנות טיפול תרופתי או תהליך רפואי על סמך המידע במאמר בלבד.