הכל תחת קורת גג אחת –רעיון ריקברי סנטר בערוץ 14
הכל תחת קורת גג אחת –רעיון ריקברי סנטר בערוץ 14
אחד הדברים המרכזיים שעליהם דיברנו בראיון בערוץ 14 הוא ההבנה שתהליך שיקום לא תמיד מסתיים על מיטת הטיפולים.
אדם יכול להגיע בגלל כאבי גב, פציעת ספורט, כאבים בצוואר או מגבלה בתנועה – אבל כדי להתקדם לאורך זמן, לעיתים צריך להתייחס ליותר מהאזור שבו כואב.
לכן ב־Recovery Center בנינו מעטפת שמחברת בין שלושה מרכיבים מרכזיים: טיפול פיזי, אימון ושיקום תנועתי, ומענה רגשי ונפשי.
טיפול פיזי – להבין את התמונה ולהפחית את המגבלה
השלב הראשון הוא להבין מה המטופל חווה: מתי התחילו התסמינים, מה מחמיר אותם, מה מקל, אילו עומסים קיימים בחיי היום־יום ומה כבר נוסה בעבר.
בהתאם למקרה, הטיפול הפיזי יכול להתמקד בהפחתת כאב ורגישות, שיפור תנועה וסיוע בחזרה הדרגתית לתפקוד.
אבל מבחינתנו, ירידה בכאב היא לא תמיד סוף התהליך.
אם האדם מרגיש טוב יותר על מיטת הטיפולים אבל חוזר בדיוק לאותם עומסים שהוא עדיין אינו מסוגל להתמודד איתם – ייתכן שהבעיה תחזור.
אימון שיקומי – להפוך את השיפור ליכולת
כאן נכנס החלק של האימון, החיזוק והשיקום התנועתי.
המטרה היא לא רק לגרום לאדם להרגיש טוב יותר, אלא לעזור לגוף להיות מסוגל לעשות יותר.
בהתאם למקרה עובדים בהדרגה על כוח שרירי, סבולת, תנועה, שליטה, יכולת של המפרקים להתמודד עם עומס וחזרה לפעולות שהמטופל צריך לבצע בחיים האמיתיים.
עבור ספורטאי זה יכול להיות חזרה לאימונים.
עבור אדם שעובד מול מחשב – היכולת לעבור יום עבודה בלי שהכאב מנהל אותו.
ועבור אדם לאחר פציעה – לפעמים המטרה הראשונית היא פשוט לחזור ללכת, להתכופף, להרים דברים או לבצע פעילות יומיומית בביטחון.
טיפול יכול לפתוח את הדלת. השיקום צריך לעזור למטופל לעבור דרכה.
ומה הקשר בין המצב הרגשי לבין כאב?
זה חלק שלדעתי חשוב מאוד להרחיב עליו בכתבה.
כאב אינו רק אירוע מכני.
ההגדרה המקובלת של האיגוד הבינלאומי לחקר הכאב (IASP) מתייחסת לכאב כחוויה תחושתית ורגשית, ומדגישה שהוא מושפע במידה משתנה מגורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים וחברתיים.
זה לא אומר שהכאב "נמצא בראש".
הכאב אמיתי לחלוטין.
אבל סטרס, פחד מתנועה, חרדה סביב הפציעה, שינה ירודה, התמודדות ממושכת עם כאב והשינוי שהפציעה יוצרת בחיים יכולים להשפיע על חוויית הכאב ועל תהליך ההתמודדות והשיקום.
תחשבו על אדם שסובל מכאב במשך שנה.
הוא כבר הפסיק להתאמן.
הוא מפחד לבצע תנועות מסוימות.
הוא אולי ישן פחות טוב.
הוא מתוסכל מכך שאף טיפול לא הצליח לפתור את הבעיה.
ובחלק מהמקרים הכאב כבר משפיע גם על העבודה, הזוגיות, מצב הרוח ואיכות החיים.
במצב כזה, להסתכל רק על השריר או המפרק יכול להיות חלק קטן מדי מהתמונה.
לכן גם טיפול רגשי הוא חלק מהמעטפת
ב־Recovery Center קיים גם מענה בתחום הרגשי והנפשי, לרבות כלים מעולמות ה־CBT, בהתאם לצורך ולתחום המקצועי של המטפל.
המטרה אינה לומר למטופל שהכאב שלו פסיכולוגי.
בדיוק להפך.
המטרה היא להכיר בכך שכאשר אדם מתמודד עם כאב, פציעה, פחד, סטרס או שינוי משמעותי בתפקוד במשך תקופה ארוכה – הגוף והנפש משפיעים זה על זה.
טיפול רגשי יכול לסייע, בהתאם למקרה, בהתמודדות עם סטרס וחרדה, פחד מתנועה או מפציעה חוזרת, דפוסי הימנעות, ירידה בביטחון לאחר פציעה וההשפעה של כאב ממושך על החיים.
כך אפשר להסתכל על האדם כולו – ולא רק על האזור שכואב לו.
היתרון הגדול: אנשי המקצוע יכולים לדבר אחד עם השני
וזה בעיניי המסר שצריך להיות מאוד חזק במאמר.
במקום שמטופל יעבור בין מספר מקומות ויצטרך בכל פעם להתחיל מחדש ולהסביר את כל הסיפור שלו, ניתן לרכז חלקים שונים של התהליך תחת קורת גג אחת.
הטיפול הפיזי, האימון השיקומי והמענה הרגשי אינם חייבים להיות שלושה מסלולים נפרדים.
כאשר הדבר מתאים ובכפוף להסכמת המטופל, אנשי המקצוע יכולים לתקשר ביניהם, להבין מה נעשה בכל שלב ולנסות ליצור רצף טיפולי ושיקומי מסודר יותר.
המטפל יודע מה קורה באימון.
המאמן השיקומי יודע מה המגבלות והמטרות שעלו בטיפול.
וכאשר קיים גם צורך רגשי – אפשר להתייחס גם לחלק הזה של ההתמודדות.
המטרה אינה שכל מטופל יעבור את כל השירותים.
המטרה היא שלמטופל תהיה האפשרות לקבל את מה שהוא באמת צריך.
ולמי אנחנו נותנים מענה?
גם כאן הייתי מרחיב מעבר למה שאמרת בראיון.
למרכז מגיע מגוון רחב של אנשים: ספורטאים ומתאמנים, אנשים לאחר פציעות, אנשים עם כאבי גב וצוואר, כאבי כתפיים וברכיים, פציעות ספורט, עומסים חוזרים, מגבלות בתנועה, אנשים שעובדים שעות רבות בישיבה, אנשים המעוניינים לחזור לפעילות לאחר תקופה של כאב וגם אנשים שמגיעים לצורך תחזוקה ומניעה.
בנוסף, יש אנשים שעבורם ההתמודדות אינה פיזית בלבד – למשל סטרס משמעותי, חשש לחזור לפעילות לאחר פציעה או השפעה של כאב ממושך על איכות החיים – ושם ניתן לשקול גם את המענה הרגשי כחלק מהתמונה.
לא כל אדם צריך את אותו תהליך, ולא כל כאב דורש את כל אנשי המקצוע.
וזה בדיוק הרעיון:
במקום לנסות להכניס כל מטופל לאותה תבנית, בונים את התהליך בהתאם לאדם שעומד מולנו.
אני חושב שעכשיו יש לנו בסיס הרבה יותר חזק לכתבה. הייתי בונה את המאמר המלא על הראיון בערוץ 14 סביב שלושה צירים:
להבין את מקור התסמינים → לטפל ולהחזיר תנועה → לבנות יכולת פיזית ולהתייחס גם לצד הרגשי כשצריך.
וככה המסר של "הכול תחת קורת גג אחת" לא יישמע כמו סלוגן פרסומי בלבד, אלא יהיה ברור לקורא למה החיבור בין התחומים יכול להיות משמעותי בתהליך השיקום.
לראיון המלא :
https://www.youtube.com/watch?v=3tTXx6-dSWI&t=32s
אדיר אשר
2025
כל הזכויות שמורות ©
אין להעתיק, לשכפל, להפיץ או לעשות שימוש כלשהו בתוכן האתר ללא אישור מפורש בכתב.
recovery center, ריקאברי סנטר, אדיר אשר, Adir Asher, Healing touch, הילינג טאצ׳, שיקום, פיזיותרפיה, טיפול בפציעות, טיפול בכאבים, קליניקה לשיקום, טיפול בכאבי גב, טיפול בכאבי צוואר, ספורטתרפיסט, ספורט תרפיה, שיקום תנועתי, טיפול בבלט דיסק, טיפול בפריצת דיסק, טיפול בדלקת גידים, טיפול בשורש הבעיה, תרגילים לשיקום, שיקום כתף, טיפול בכאבי ברכיים, שיקום פציעות ספורט, טיפול במתיחות שרירים, טיפול אורטופדי משלים, אבחון פציעות ספורט, טיפול טבעי בכאבים, פיזיותרפיסט פרטי, תרגילים לפציעות, טיפול בשורש הבעיה, קליניקה פרטית לפציעות, תרגול שיקומי, חיזוק לאחר פציעה, חזרה לפעילות מלאה, טיפול בכאבים כרוניים, פציעות ספורט טיפול, ייעוץ לפציעות, טיפול בשיקום תנועתי, מטפל שיקומי, מומחה לשיקום, תרגילים לחיזוק שרירים אחרי פציעה, טיפול שמרני, טיפול ללא ניתוח, טיפול אורטופדי שמרני, טיפול בפציעות ספורט ואימון, טיפול ידני, טיפול פיזיותרפי, טיפול שיקומי, שיקום אחרי ניתוח, שיקום ספורטאים, חיזוק יציבה, איזון גופני, תרגול לפציעות, תרגילים לחיזוק שרירים, מתיחות שיקומיות, בניית תוכנית אימון מותאמת אישית, טיפול בשיקום תנועתי, טיפול בבעיות יציבה, תיקון תבניות תנועה, טיפול ארגונומי, חינוך תנועתי, טיפול מונע פציעות, טיפול לספורטאים, טיפול לרצים, טיפול לשחקני כדורגל, טיפול לשחקני טניס, טיפול לרקדנים, טיפול לבני נוער, טיפול למבוגרים, טיפול לקשישים, טיפול לשיקום אחרי צבא, שיקום לאחר תאונה, טיפול לאחר תאונת עבודה, שיקום לאחר תאונת דרכים