כאב בברך בזמן ירידה במדרגות – למה זה קורה

בהליכה הכול מרגיש יחסית בסדר, אבל ברגע שמתחילים לרדת במדרגות מופיע כאב בברך? זו תלונה שכיחה, במיוחד כאשר הכאב ממוקם בחלק הקדמי של הברך או סביב פיקת הברך.

הסיבה לכך היא שירידה במדרגות דורשת מהברך לא רק לשאת את משקל הגוף, אלא גם לבלום ולשלוט בירידה שלנו ממדרגה למדרגה. שריר הארבע־ראשי עובד בצורה משמעותית, הברך נמצאת בכיפוף ונוצרים עומסים משמעותיים באזור המפרק הפטלופמורלי – המפרק שבין פיקת הברך לעצם הירך. מחקרים ביומכניים אכן מראים שמדרגות יוצרות דרישות שונות וגבוהות יותר מהברך בהשוואה להליכה רגילה.

אחת הסיבות הנפוצות: כאב פטלופמורלי

Patellofemoral Pain הוא כאב המופיע בדרך כלל סביב הפיקה או מאחוריה.

אחד המאפיינים הקלאסיים שלו הוא כאב בפעולות שבהן הברך נמצאת תחת עומס בזמן כיפוף, למשל:

• ירידה או עלייה במדרגות

• סקוואט

• ריצה וקפיצה

• ישיבה ממושכת עם ברך כפופה

הנחיות קליניות אף משתמשות בהופעת כאב בזמן סקוואט או מדרגות כחלק מההערכה של כאב פטלופמורלי, יחד עם שלילת גורמים אחרים לכאב קדמי בברך.

חשוב לזכור שכאב פטלופמורלי אינו בהכרח אומר שהפיקה "יצאה מהמקום" או שהסחוס נהרס. מדובר במצב שיכול להיות מושפע משילוב של עומס, יכולת השרירים, רגישות של האזור, תנועה וגורמים אישיים נוספים.

למה דווקא בירידה?

כשאנחנו יורדים במדרגות אנחנו למעשה צריכים לבלום את משקל הגוף בצורה מבוקרת.

שרירי הירך והברך צריכים לשלוט בתנועה בזמן שהברך מתכופפת. אם הדרישה גבוהה יותר מהיכולת הנוכחית של המערכת להתמודד איתה, הכאב עשוי להופיע.

מחקרים שבדקו אנשים עם כאב פטלופמורלי בזמן ירידה במדרגות מצאו הבדלים מסוימים בכוחות ובאסטרטגיות התנועה, אם כי אין דפוס ביומכני אחד שמתאים לכל אדם עם כאב.

לכן בהחלט ייתכן מצב שבו אדם אומר:

"בהליכה אני כמעט לא מרגיש כלום, אבל בכל ירידה במדרגות הברך כואבת."

האם כל כאב בירידה במדרגות הוא כאב פטלופמורלי?

לא.

זו אפשרות שכיחה, אבל קיימות סיבות נוספות לכאב בברך.

עומס יתר – עלייה חדה בכמות הריצה, אימוני רגליים, קפיצות, מדרגות או פעילות אחרת עלולה ליצור מצב שבו העומס גדל מהר יותר מיכולת ההסתגלות.

גיד הפיקה – כאב באזור שמתחת לפיקה יכול להיות קשור לעומס על גיד הפיקה, במיוחד אצל ספורטאים ואנשים המבצעים הרבה קפיצות וריצות.

שינויים ניווניים ואוסטאוארתריטיס – יכולים לגרום לכאב בפעילויות נושאות משקל, כולל מדרגות. גם כאן חשוב להסתכל על האדם ולא רק על צילום או MRI. מחקרים שבחנו אוסטאוארתריטיס פטלופמורלית מצאו שינויים באופן שבו אנשים מעמיסים את הברך בזמן מדרגות.

מניסקוס ומבנים נוספים בברך – במיוחד כאשר קיימים סיפור של חבלה, נפיחות, תפיסה או נעילה של הברך.

לכן המיקום שבו כואב הוא רמז, אבל הוא לא אבחנה.

מה מומלץ לעשות בעצמכם?

ראשית, לא חייבים להיכנס ללחץ ולא תמיד צריך להפסיק להשתמש בברך לחלוטין.

אם הכאב קל ולא הופיע בעקבות טראומה משמעותית, אפשר להתחיל בכמה צעדים פשוטים:

1. לבדוק האם היה שינוי בעומס
התחלתם לרוץ יותר? העליתם משקלים? חזרתם לאימונים אחרי הפסקה? התחלתם לבצע יותר סקוואטים או מדרגות? לפעמים השינוי בעומס הוא חלק משמעותי מהסיפור.

2. להפחית זמנית את הפעילות שמחמירה משמעותית את הכאב
המטרה אינה בהכרח מנוחה מוחלטת, אלא התאמת העומס לרמה שהברך מסוגלת לסבול כרגע.

3. לשמור על תנועה ככל שניתן
הימנעות מוחלטת מתנועה לאורך זמן אינה בהכרח הפתרון. במקרים רבים אנחנו רוצים לשמור על פעילות ולבנות מחדש את הסבילות לעומס באופן הדרגתי.

4. לעבוד על כוח
בכאב פטלופמורלי קיימת תמיכה מחקרית משמעותית בתרגול המשלב חיזוק של הברך ושל שרירי הירך. ההנחיות הקליניות ממליצות במיוחד על שילוב בין תרגילים המכוונים לברך לבין תרגילים המכוונים לשרירי הירך.

5. לא להתאמן באופן אגרסיבי דרך כאב משמעותי בלי להבין מה מקורו
תרגיל שמתאים לאדם אחד לא בהכרח מתאים לאחר. אם הכאב ממשיך או מחמיר, עדיף לבצע הערכה מסודרת ולא פשוט להוסיף עוד ועוד תרגילים מהאינטרנט.

כמה חשוב לפנות לרופא?

חשוב מאוד לדעת מתי כאב בברך דורש בירור רפואי.

כאב קל שהופיע בהדרגה אינו בהכרח מצב חירום, אבל כאב מתמשך או תסמינים חריגים לא כדאי לאבחן לבד.

מומלץ לפנות לרופא במיוחד כאשר:

• הכאב התחיל בעקבות חבלה משמעותית

• קיימת נפיחות משמעותית או מהירה

• קשה לשאת משקל על הרגל

• הברך ננעלת או לא מצליחה להתיישר

• קיימת תחושת חוסר יציבות משמעותית

• יש אודם, חום מקומי משמעותי או חום גוף

• קיימת החמרה מתמשכת במקום שיפור

• הכאב מפריע בצורה משמעותית לתפקוד או לשינה

גם כאשר אין סימן אזהרה ברור, אם הכאב נמשך ולא משתפר, בדיקת רופא יכולה לסייע לשלול מצבים אחרים ולהחליט האם יש צורך בבדיקות נוספות.

חשוב גם להבין שלא כל כאב בברך מחייב מיד MRI. האבחנה מתחילה קודם כול מהסיפור, מהבדיקה הקלינית ומהתסמינים, ובהתאם לכך הרופא מחליט האם יש צורך בהדמיה או בבירור נוסף.

מדוע לבחור ב-Recovery Center?

ב-Recovery Center אנחנו לא רוצים להסתפק במשפט "כואבת לך הברך".

המטרה היא לנסות להבין באיזו פעולה הכאב מופיע, מה מעורר אותו ומה כרגע מגביל את היכולת של הברך להתמודד עם העומס.

בבדיקה ניתן להתייחס לטווחי התנועה, רגישות, כוח, שליטה בתנועה, תפקוד של הירך והברך ולפעולות הרלוונטיות למטופל – למשל ירידה ממדרגה, סקוואט, הליכה או תנועה הקשורה לספורט שלו.

בהתאם לממצאים ניתן להתאים תוכנית שיקום שיכולה לכלול טיפול בהתאם לצורך, תרגול וחיזוק הדרגתי, התאמת עומסים והדרכה לתרגול בבית.

היתרון בגישה כזו הוא שהמטרה אינה רק לנסות להפחית כאב באופן זמני, אלא לנסות לשפר את היכולת של הגוף להתמודד מחדש עם הפעולה שמייצרת את הכאב.

המלצות עדכניות לטיפול בכאב פטלופמורלי מדגישות טיפול מותאם לאדם, חינוך והסבר למטופל ותרגול, כאשר ניתן לשלב התערבויות נוספות בהתאם לצרכים ולממצאים של אותו אדם.

ובאותה מידה חשוב לנו לדעת מתי לא לטפל לבד. אם הבדיקה או הסיפור מעלים חשד לפגיעה שמצריכה בירור רפואי, הדמיה או הערכה של אורתופד – נכון להפנות ולא לנסות "לטפל בכאב" מבלי להבין את התמונה.

משהו שחשוב לדעת על כאב

עוצמת הכאב אינה תמיד מדד ישיר לכמות הנזק ברקמה.

אפשר לחוות כאב משמעותי גם ללא פגיעה מבנית חמורה, ומצד שני ניתן למצוא שינויים בהדמיה שלא בהכרח מסבירים את כל התסמינים.

לכן המטרה אינה להסתכל רק על צילום, רק על הכאב או רק על תרגיל מסוים – אלא לחבר בין הסיפור, הבדיקה, התפקוד והעומסים שהאדם נדרש לבצע.

בשורה התחתונה

כאב בברך בזמן ירידה במדרגות הוא סימפטום ולא אבחנה.

כאב פטלופמורלי הוא אחת האפשרויות השכיחות, אבל הוא בהחלט לא האפשרות היחידה.

במקום להפסיק להשתמש בברך לחלוטין או לבצע באופן אקראי תרגילים שמצאתם ברשת, כדאי להבין מה גורם לכאב, להתאים את העומס ולבנות בהדרגה מחדש כוח ויכולת תפקודית.

ואם הכאב משמעותי, מתמשך, הופיע בעקבות חבלה או מלווה בנפיחות, נעילה, חוסר יציבות או קושי לשאת משקל – אל תסתפקו באבחון עצמי. פנו לרופא לצורך הערכה מסודרת.

מקורות ומחקרים

1. Neal BS, Lack SD, Bartholomew C, Morrissey D. Best practice guide for patellofemoral pain based on synthesis of a systematic review, the patient voice and expert clinical reasoning. British Journal of Sports Medicine, 2024.

2. Willy RW, Hoglund LT, Barton CJ, et al. Patellofemoral Pain: Clinical Practice Guidelines. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 2019.

3. Crossley KM, Callaghan MJ, van Linschoten R. Patellofemoral pain. British Journal of Sports Medicine.

4. Brechter JH, Powers CM. Patellofemoral joint stress during stair ascent and descent in persons with and without patellofemoral pain. Gait & Posture.

5. Zhang Y, et al. Contact area and pressure changes of patellofemoral joint during stair ascent and stair descent. BMC Musculoskeletal Disorders, 2023.

6. Relationship between knee abduction moment with patellofemoral joint reaction force, stress and self-reported pain during stair descent in women with patellofemoral pain.

7. Kinematic analyses during stair descent in young women with patellofemoral pain.

8. Patellofemoral joint loading during stair ambulation in people with patellofemoral osteoarthritis.

9. Predictors of pain and cartilage damage in patellofemoral joint osteoarthritis: stair descent knee kinematics and kinetics. BMJ Open.

המידע במאמר נועד להעשרה ולידע כללי בלבד ואינו מהווה אבחון רפואי ואינו תחליף לבדיקה, ייעוץ או טיפול של רופא או איש מקצוע רפואי מוסמך. במקרה של כאב משמעותי, טראומה, החמרה או תסמינים חריגים יש לפנות לבירור רפואי.