כאב שמקרין מהצוואר ליד – למה זה קורה ומה אפשר לעשות

כאב שמתחיל בצוואר וממשיך לכתף, לזרוע ולעיתים אפילו עד כף היד והאצבעות יכול להיות הרבה יותר מסתם "צוואר תפוס".

כאשר לכאב מתווספים נימול, עקצוצים, תחושת שריפה או חולשה ביד, אחת האפשרויות שחשוב לבדוק היא מעורבות של עצב היוצא מעמוד השדרה הצווארי, מצב המכונה Cervical Radiculopathy – רדיקולופתיה צווארית.

עם זאת, הקרנה ליד אינה מוכיחה בפני עצמה שיש פריצת דיסק או לחץ על עצב, ולכן חשוב לבצע אבחון מסודר.

איך הצוואר יכול לגרום לכאב ביד?

מחוט השדרה באזור הצוואר יוצאים שורשי עצבים שממשיכים לכיוון הכתף והיד.

כאשר אחד משורשי העצבים מגורה או נמצא תחת לחץ, למשל בעקבות שינויים בדיסק, היצרות באזור שבו העצב יוצא מעמוד השדרה או שינויים ניווניים, התסמינים יכולים להופיע לאורך היד ולאו דווקא רק בצוואר.

לכן אדם יכול להגיע עם כאב משמעותי בזרוע או באצבעות כאשר מקור הבעיה נמצא בכלל באזור הצוואר.

איך זה יכול להרגיש?

התסמינים משתנים מאדם לאדם ויכולים לכלול:

• כאב בצוואר שממשיך לכתף ולזרוע

• כאב חד, שורף או "חשמלי"

• נימול או עקצוצים ביד

• ירידה בתחושה בחלק מהיד או באצבעות

• חולשה ביד

• כאב באזור השכמה

• שינוי בתסמינים בהתאם לתנועת הצוואר

אצל חלק מהאנשים הכאב ביד אפילו משמעותי יותר מהכאב בצוואר.

האם זה בהכרח פריצת דיסק?

לא.

פריצת או בלט דיסק צווארי יכולים להיות אחת הסיבות, אך קיימים גורמים נוספים כמו היצרות של הפורמן – הפתח שדרכו יוצא שורש העצב – ושינויים ניווניים בעמוד השדרה.

בנוסף, מחקרי MRI מצאו שינויים בדיסקים גם אצל אנשים ללא תסמינים בכלל. המשמעות היא שלא נכון לקחת ממצא ב-MRI ולהניח אוטומטית שהוא מסביר את הכאב של המטופל. צריך להתאים בין ההדמיה, הסיפור והתמונה הקלינית.

ולא כל כאב שמגיע ליד בכלל מגיע מהצוואר

זו נקודה חשובה מאוד.

תסמינים ביד יכולים להיות קשורים גם לבעיה בכתף, ללכידה של עצב בהמשך המסלול שלו, למשל באזור המרפק או שורש כף היד, ולמצבים נוספים.

לכן בדיקה טובה אינה אמורה להתחיל מהמסקנה ש"יש לחץ בצוואר", אלא לנסות להבין מאיפה באמת מגיעים התסמינים.

מה אפשר לעשות בעצמכם?

אם הכאב קל יחסית, לא התחיל בעקבות טראומה ואין חולשה או סימנים חריגים, אפשר בדרך כלל להמשיך בתנועה ובפעילות בהתאם לסבילות ולא להיכנס מיד למנוחה מוחלטת.

כדאי לשים לב האם תנוחה מסוימת מחמירה את ההקרנה, לבצע הפסקות אם אתם יושבים שעות רבות מול מחשב ולהפחית זמנית פעילויות שמגבירות באופן ברור את התסמינים.

גם כאן, המטרה אינה בהכרח "לא להזיז את הצוואר". פעילות ותרגול הם חלק מהטיפול השמרני במקרים מתאימים, כאשר התרגילים והעומס צריכים להתאים למצב.

מה שפחות מומלץ הוא לבצע לבד מניפולציות אגרסיביות בצוואר או להעתיק סדרת תרגילים אקראית מהרשת כאשר קיימים נימול, חולשה או הקרנה משמעותית.

האם אפשר להתאמן?

במקרים רבים כן, אבל לא תמיד באותה צורה ובאותה עצימות.

אם תרגיל מסוים גורם לכאב להתפשט יותר לאורך היד, מגביר נימול או יוצר חולשה, כדאי לעצור ולהעריך את המצב.

לעומת זאת, במסגרת שיקום מסודר ניתן להתאים את האימון ולבנות בהדרגה מחדש כוח, טווחי תנועה וסבילות לעומס.

המטרה היא לא רק להגיע למצב שבו "לא כואב לי היום", אלא להחזיר את הצוואר, חגורת הכתפיים והיד ליכולת התפקודית הנדרשת.

מתי חשוב לפנות לרופא?

כאן חשוב במיוחד לא להתעלם מסימנים נוירולוגיים.

מומלץ לפנות לבדיקה רפואית כאשר קיימת חולשה חדשה או מתקדמת ביד, ירידה משמעותית בתחושה, החמרה מתמשכת או כאב משמעותי שאינו משתפר.

יש לפנות להערכה רפואית דחופה יותר כאשר מופיעים סימנים שיכולים להעיד על מעורבות של חוט השדרה, למשל:

• קושי חדש בהליכה או בשיווי משקל

• חוסר קואורדינציה בידיים

• נפילה חוזרת של חפצים מהיד

• חולשה מתקדמת בידיים או ברגליים

• שינויים חדשים בשליטה על סוגרים

• תסמינים משמעותיים לאחר טראומה

מצבים כאלה אינם משהו שכדאי לנסות "לשחרר" באמצעות עיסוי או תרגילים בלבד.

האם חייבים MRI?

לא בכל מקרה.

האבחון מתחיל מההיסטוריה הרפואית ומהבדיקה הגופנית והנוירולוגית. בהתאם לממצאים ולמשך התסמינים, רופא יכול להחליט האם קיימת הצדקה ל-MRI או לבדיקות נוספות.

במצבים מסוימים שבהם קיימים סימנים נוירולוגיים מתקדמים, חשד לפתולוגיה משמעותית או תסמינים שאינם משתפרים, להדמיה יכולה להיות חשיבות גדולה יותר.

מדוע לבחור ב-Recovery Center?

ב-Recovery Center אנחנו לא מסתכלים רק על המקום שבו כואב.

כאשר מטופל מגיע עם כאב שמתחיל בצוואר ומקרין ליד, חשוב לנו להבין מה מעורר את ההקרנה, אילו תנועות משפיעות עליה והאם קיימים סימנים שמצריכים בירור רפואי נוסף.

ההערכה יכולה לכלול בדיקה של תנועת הצוואר, חגורת הכתפיים, כוח, תחושה, תפקוד היד ובדיקות קליניות רלוונטיות בהתאם למקרה.

בהתאם לממצאים ניתן לבנות תוכנית אישית הכוללת טיפול בהתאם לצורך, תרגול, חיזוק הדרגתי, ניהול עומסים והנחיות לבית ולעבודה.

אם המטופל מתאמן, המטרה היא גם להבין אילו תרגילים אפשר להמשיך לבצע, מה כדאי להתאים זמנית וכיצד לחזור בהדרגה לעומסים הרגילים.

והכי חשוב – אנחנו לא מחליפים בירור רפואי כשצריך אותו. כאשר קיימים סימנים שמעלים חשד לפגיעה נוירולוגית משמעותית או למצב שמצריך הדמיה והערכת רופא, ההמלצה תהיה לפנות להמשך בירור.

משהו שרבים לא יודעים

המקום שבו אתם מרגישים את הכאב לא תמיד נמצא במקום שבו התחילה הבעיה.

מערכת העצבים מחברת בין הצוואר לבין הכתף, הזרוע, האמה וכף היד. לכן במצבים מסוימים אפשר להרגיש כאב, נימול או תחושה חריגה באצבעות כאשר המבנה המעורב נמצא הרבה יותר גבוה לאורך המסלול העצבי.

זו בדיוק הסיבה שטיפול רק בנקודה הכואבת ביד לא תמיד פותר את הבעיה.

בשורה התחתונה

כאב שמקרין מהצוואר ליד יכול להיות קשור לגירוי של שורש עצב צווארי, אבל קיימות סיבות נוספות ולכן הקרנה אינה אבחנה בפני עצמה.

ברוב המקרים של רדיקולופתיה צווארית ניתן להתחיל בטיפול שמרני, ורבים מהמטופלים משתפרים ללא צורך בניתוח.

מצד שני, נימול משמעותי, חולשה, החמרה נוירולוגית, הפרעה בהליכה או בקואורדינציה הם סימנים שלא כדאי להתעלם מהם.

המטרה היא להבין את מקור התסמינים, לשלול מצבים משמעותיים ובמידת האפשר להחזיר בהדרגה תנועה, כוח ותפקוד.

מקורות ומידע נוסף

1. American Academy of Family Physicians – Nonoperative Management of Cervical Radiculopathy

2. American Academy of Orthopaedic Surgeons – Cervical Radiculopathy

3. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy – Neck Pain Clinical Practice Guidelines

4. American College of Radiology – Appropriateness Criteria for Cervical Pain or Cervical Radiculopathy

5. PubMed – Systematic review of imaging findings in asymptomatic populations

המידע במאמר מיועד להעשרה ולידע כללי בלבד ואינו מהווה אבחון רפואי או תחליף לבדיקה, ייעוץ או טיפול של רופא או איש מקצוע רפואי מוסמך. במקרה של חולשה, הפרעה בתחושה, החמרה נוירולוגית, טראומה או תסמינים חריגים יש לפנות לבירור רפואי.